שירי עיר ושירי כפר בסרטי תעמולה ציוניים בתקופת היישוב

תקציר

במאמר זה אני בוחנת כיצד האידאולוגיה הציונית נעזרה במדיום הקולי־חזותי כדי להעביר רעיונות ולעצב סיפר המאחד בין אידאל החלוץ החקלאי ובין המציאות העירונית המתפתחת. המחקר מתמקד בניתוח שירי עיר ושירי כפר שנשמעים בסרטי תעמולה ציוניים ומבקש לענות על השאלה כיצד שימשו השירים והמוזיקה בסרטים האלה כלי לביטוי ולעיצוב של המתח האידאולוגי בין שתי צורות ההתיישבות.

המוסדות הלאומיים פעלו במישורים רבים כדי לגייס כספים לטובת המפעל הציוני ולמשוך עולים להתיישבות בארץ. אחת הדרכים הללו הייתה הקולנוע, שעוד היה בחיתוליו, אך כבר לא תינוק של ממש. סרטי הקולנוע הוקרנו בארץ ובגולה, הם תיארו את הארץ הנבנית ונגאלת משיממונה וזכו להצלחה מרובה. את התמונות הנעות ליווה פסקול מוזיקלי שנכתב במיוחד עבורן, ולעתים נוספו להן שירים ברוח המסר של הסרט. משוררי התקופה כמו נתן אלתרמן, עמנואל הרוסי ואלכסנדר פן תרמו את חלקם בכתיבת השירים, ומלחינים כגון מרדכי זעירא, דניאל סמבורסקי ועמנואל עמירן יצרו את הלחנים. במאמר אראה כי למרות האידאליזציה של ההתיישבות הכפרית־חקלאית בשיח הציוני, הסרטים והשירים יצרו מערכת ייצוגים מורכבת יותר, שהכירה בתרומתן המשלימה של שתי צורות ההתיישבות לבניית הארץ. עוד אראה כיצד המאפיינים הטקסטואליים והמוזיקליים הייחודיים של כל סוג שיר שיקפו את התפיסות האידאולוגיות של התנועה הציונית וכיצד היה הקולנוע, באמצעות שילוב בין תמונה למוזיקה, כלי יעיל להפצת מסרים אלו בארץ ובגולה.