פצצות בבגדאד, 1951-1950 היסטוריה ושיח ישראלי

מחברים

  • אסתר מאיר־גליצנשטיין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-40A161

מילות מפתח:

בית הכנסת מסעודה שמטוב, טרור ישראלי, יהודי עיראק, יוסף בצרי, מבצע עזרא ונחמיה, המודיעין הישראלי, מרדכי בן פורת, הציונות בעיראק, שלום צאלח

תקציר

ההגירה הגדולה של יהודים מארצות האסלאם, ובייחוד עלייתם של רוב היהודים לישראל, הוליכה לכינון נרטיבים והסברים שונים אשר שירתו אינטרסים של גורמים שונים שהיו מעורבים בה. התנגשות הנרטיבים בולטת בעיקר במקרה של יהודי עיראק שעלו לישראל בתוך פרק זמן קצר. מול הנרטיב הציוני-הישראלי אשר הסביר את העלייה כשילוב של כמיהה דתית-לאומית ורדיפות, הציבו יהודי עיראק נרטיב נגדי הטוען שמדינת ישראל, באמצעות פעולות טרור, פאניקה ותעמולה, דחפה או אפילו אילצה אותם להגר אליה. לוויכוח על הנרטיבים נגרר גם סיפורם של שני יהודים עיראקים, יוסף בצרי ושלום צאלח, שהוצאו להורג בעיראק לאחר שהואשמו בהטלת פצצות באותה תקופה. במאמר זה תיבָּחן תופעת הנרטיבים הללו דרך סיפורם של השניים, בניסיון לעמת בין הממצאים העולים מן המחקר ההיסטורי ובין הנרטיבים הקיימים ובכך לזרוע אור על מקומם של אירועים היסטוריים במאבקים פוליטיים ואידאולוגיים בהווה.

פורסם

01.07.2024

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

פצצות בבגדאד, 1951-1950 היסטוריה ושיח ישראלי. (2024). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 40, 9-35. https://doi.org/10.51854/bguy-40A161