למרכזיות הדמיון המעמדי בראשית הלאומיות היהודית

תקציר

מאמר זה מציע בחינה של הלאומיות היהודית המוקדמת דרך אחד היסודות המשפיעים ביותר בתקופת התהוותה — הדמיון המעמדי. בתוך כך מוצעת מסגרת רעיונית מורחבת לבחינת שורשי הרעיון הלאומי היהודי בכלל והפרוטו־ציוני והציוני המוקדם בפרט. הדיון מבקש להאיר את מרכזיות השיח ההייררכי־חברתי, הטרום־מפלגתי, בשיח הלאומי המתהווה ולהדגיש את תרומתו המכרעת לעיצוב הרעיון הלאומי בראשית ימי התהוותה של האידאולוגיה הציונית. בהיעדרה של שפה לאומית מגובשת, פעמים רבות בוטאו כמיהות לאומיות כשאיפות מעמדיות. שני סוגי השיח היו כרוכים זה בזה וצמחו זה מתוך זה, עד אשר פעמים רבות קשה להבדיל בין השניים. תופעה זו ראויה לעיון מורחב ויסודי, ועדיין זה חסר במחקר. בתשתית הדמיון והשיח המעמדי־לאומי של התקופה ניצבו השאיפות הבורגניות־ליברליות ואף הבורגניות־שמרניות, ולכן אלה מוצגות כמפתח להבנת התהוות הרעיון הלאומי היהודי המודרני בכלל. אמנם השפעת השיח החברתי־מעמדי על עיצוב התהוות הלאומיות היהודית המוקדמת נדונה במחקר, אולם בעיקר כרקע להתרחשויות, ולא כיסוד מעצב. להבדיל ממחקרים אחרים אשר עסקו במעמד דרך האידאולוגיה הסוציאליסטית ומזוויות מפלגתיות, או לחלופין אשר בחנו את רעיון המעמדות בסוגיה נקודתית בהתהוות התנועה הלאומית, מאמר זה מציע ניסיון להתחקות על רעיונות מעמדיים בקנה מידה רחב יותר — כמו דפוסי מחשבה בולטים שעמדו בבסיס השיח הלאומי הפרוטו־ציוני והציוני המוקדם. לבסוף יצביע המאמר על המעבר מן השפה המעמדית, שאפיינה את התקופה הנדונה, אל השפה הוויטליסטית בתקופתה הקלאסית של הציונות הארץ־ישראלית.