הפנתאון הנעלם: הניסיון להקים אתר קבורה לגדולי הרוח של האומה בעשור הראשון למדינה
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-43A195מילות מפתח:
הר המנוחות, חברות קדישא, ירושלים, לאומיות, פנתאון, קבורהתקציר
במאמר זה אני עוסק בניסיון להקים פנתאון לגדולי הרוח של העם היהודי בהר המנוחות בירושלים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. אני בוחן את הרעיון להקים במקום אתר קבורה ממלכתי לאנשי רוח – סופרים, משוררים והוגי דעות – שישמש מוסד זיכרון לאומי, כמו פנתאונים לגדולי התרבות במדינות אחרות, למשל 'פינת המשוררים' בווסטמינסטר אבי בלונדון. הניסיון לא עלה יפה.
היוזמה הייתה ביטוי של שאיפה להנציח את תרומתם של אנשי רוח, בהם פרץ סמולנסקין, אברהם שלום יהודה, נפתלי הרץ אימבר, צבי הרמן שפירא ויוסף קלוזנר לעיצוב הזהות הלאומית הציונית. בשלב הראשון נבחנה האפשרות להקים פנתאון במערת ניקנור בהר הצופים, אך זו ננטשה בעקבות התנגדות מוסדות האוניברסיטה ובשל שינויי גבולות במלחמת העצמאות. לאחר הקמת המדינה שימש הר הרצל אתר קבורה ממלכתי לפוליטיקאים וחללים, ולצדו, על פסגת הר המנוחות, הוקצתה חלקה ייחודית לגדולי הרוח.
במאמר אני מציין ארבעה גורמים עיקריים לכישלון: בעיות משפטיות ובירוקרטיות; עימותים אידאולוגיים שעניינם הזיקה בין דת למדינה; תחרות מצד פנתאונים קיימים כמו הר הרצל, בית העלמין בכינרת ובית העלמין הישן בתל אביב ברחוב טרומפלדור; ומעמדם המשני של אנשי הרוח בשנותיה הראשונות של המדינה. אמנם הרעיון נזנח, אך בחלקה שיועדה לזה בהר המנוחות קבורים יקירי ירושלים. פתרון מקומי זה סיפק הכרה מצד העיר, אך לא הכרה ממלכתית.
אראה אפוא כיצד מאבקים מוסדיים וחברתיים משקפים את המתח בין הזיכרון הקולקטיבי לזיכרון הממלכתי וכיצד שיקף גורלם של אנשי הרוח את מעמדם בתרבות הלאומית של התקופה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
