מנחם בגין בשנים 1944-1942 : בין ציונות מדינית לציונות צבאית
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-38A142מילות מפתח:
אצ״ל, זאב ז'בוטינסקי, השואה, מנחם בגין, מרד, צבא עברי, ציונות מדינית, ציונות צבאיתתקציר
במאמר זה אעסוק בקורותיו של מנחם בגין בשנים 1944-1942 ובנסיבות שהביאו אותו להכריז על מרד בבריטים בראשית שנת 1944 , עת היה מנהיג מחתרת האצ״ל. בגין ראה בעצמו את ממשיכו של זאב ז'בוטינסקי ומי שינהיג את התנועה הרוויזיוניסטית. גישתו זו הלכה ונסדקה בשנים 1944-1942 , משהבין את עוצמתה ואת ממדיה של שואת יהודי אירופה. לנוכח מאורעות אלו הוא מיהר לנטוש את עמדותיו הקודמות, שהתבססו על התורה המדינית של ז'בוטינסקי, ובראשן את השאיפה להקים צבא עברי שיילחם לצד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה ושבסופה ישיג הישג מדיני לעם היהודי. בה בעת, ולנוכח המתרחש באירופה, התעוררה בבגין תחושה של דחיפוּת לפעולה. הוא סבר שאי אפשר להמתין לתום המלחמה ויש לקדם פעולה צבאית ומדינית. תפיסה זו, המשתקפת בהתבטאויותיו בכתב ובעל פה, עמדה בבסיס החלטתו להכריז על מרד בבריטים, הביאה אותו עם סיום המלחמה להתנתק מגישת ז'בוטינסקי והציבה אותו בראש זרם חדש בציונות. אם כן, במאמר זה אבקש להראות כי התפתחות המחשבה המדינית של בגין בשנים 1944-1942 קשורה במאורעות השואה ובהבנת גודל האסון ומשמעותו.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
