ההסתדרות, הממשלה והמיעוט הערבי בישראל בשנות הממשל הצבאי

מחברים

  • עודד מארק אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-38A143

מילות מפתח:

ההסתדרות, יחסי עבודה, המיעוט הערבי־פלסטיני, מפא״י, קורפורטיזם

תקציר

לאחר הקמת מדינת ישראל התייצבה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (להלן: ההסתדרות) כמוסד הלא צבאי המרכזי, ובמקרים רבים היחיד, שפעל בקרב אזרחי המדינה הערבים־פלסטינים אשר נשארו בתוך גבולותיה. ההסתדרות הייתה במובנים רבים חזקה ומאורגנת מהמדינה הצעירה ופעלה במגוון רחב של תחומים ביישובים ערביים. באותן שנים פעלה מערכת יחסי העבודה בישראל כמערכת קורפורטיסטית, המתאפיינת בהסדרת שוק העבודה על בסיס משא ומתן בין השחקנים המרכזיים במערכת יחסי העבודה. הבסיס ליחסי הכוחות בגישה זו הוא יצירת איזון, כדי שלא תהיה לשום גורם יכולת לכפות את רצונו על האחרים, המביא לדינמיקה של התפשרות אגב הכרה בניגוד העניינים הקיים בין הצדדים.

רוב המחקר הקיים העוסק במערכת היחסים בין ערבים־פלסטינים להסתדרות רואה בהסתדרות בשנים 1966-1948 זרוע של המדינה, שמטרות פעולתה בקרב הערבים היו דיכויָם ונישולם. במאמר זה אציע ראייה מורכבת יותר של ההיסטוריה של היחסים בין ההסתדרות ובין הממשלה בקשר לעיצוב המדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית־פלסטינית ואטען שיחסים אלה עוצבו מכוח מערכת יחסי עבודה שהתאפיינה בשיתוף פעולה ותיאום מצד אחד ובעימות וניגוד עניינים מצד אחר. מטרות פעילי ההסתדרות היהודים שפעלו בקרב האוכלוסייה הערבית־פלסטינית היו לחזק את המדינה ואת שליטתה של מפא״י, ואולם בפועל בתפקידיהם השונים הם היו קשובים לקולות של ערבים־פלסטינים, פעלו למענה על צורכיהם ולשילובם בהסתדרות.

פורסם

01.12.2022

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

ההסתדרות, הממשלה והמיעוט הערבי בישראל בשנות הממשל הצבאי. (2022). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 38, 60-84. https://doi.org/10.51854/bguy-38A143