דוד ילין: לדמותו של בן הקהילה האשכנזית ובן הארץ
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-38A145מילות מפתח:
האגודה קדמה מזרחה, בית הכנסת החורבה, בני הארץ, דוד ילין, חברת עזרה, היישוב הישן, מלחמת השפות, עבודה עברית, העלייה השנייהתקציר
במאמר זה אני מנתח את זהותו של דוד ילין כבן הקהילה האשכנזית וכבן הארץ, כמו שהתבטאה בפעילותו בתחום החינוך ובעניינים ציבוריים מסוף המאה ה־ 19 עד סוף שנות השלושים של המאה ה־ 20 . ראשית, אני בוחן את מקורות ההשפעה השונים אשר עיצבו את זהותו בפרקי חייו המוקדמים: משפחתו, חינוכו, הקהילה שהשתייך אליה והמעגל החברתי של בני הארץ וקשריו של מעגל זה עם האוכלוסייה הערבית. שנית, אני בוחן את פעילותו של ילין בסוגיות שהיה היישוב חלוק בהן. במחלוקות בנושאי חינוך, בעיקר על רקע המתח בין משכילי יפו למשכילי ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, הושפעו עמדותיו של ילין מזיקתו לקהילת היישוב הישן, בעיקר האשכנזי. בשאלת יחסי היישוב היהודי עם הערבים בתקופה שראשיתה בהצהרת בלפור וסופה באמצע שנות השלושים ניכרת זיקתו של ילין לנורמות של בני הארץ. זהותו המורכבת של ילין שילבה את שני ההיבטים — בן הקהילה האשכנזית ובן הארץ — והייתה לה חשיבות רבה בעיצוב הכרעותיו בסוגיות שונות. אני מבקש להציע כי עמדותיו בסוגיות שהיו נתונות בוויכוח ציבורי ביטאו באותנטיות את מקורות ההשפעה שעיצבו את אישיותו של ילין בצעירותו במעגלים שהוא התבגר בהם, הקהילתי והחברתי המקומי, ולא נבעו ישירות משאיפתו לפשרה או להליכה בדרך האמצע.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
