המשכיל-המומחה, המדען-הצבר ושקיעת אידיאל החינוך ההומניסטי: אתוס ההצטיינות בחינוך בישראל בשנות החמישים והשישים
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-38A146מילות מפתח:
אמריקניזציה, חינוך בתיכון, חינוך הומניסטי, חינוך מדעי, חינוך מצטיינים, מחונניםתקציר
במאמר זה אני עוסקת בשינויים שחלו בתפיסת ההצטיינות בחינוך התיכוני העיוני הכללי במדינת ישראל הצעירה, כבבואה לשינויים עמוקים בערכים ובתרבות שהתפתחו אז בחברה היהודית הישראלית. שאלת טיבו הרצוי של החינוך התיכוני העיוני, אשר משך אליו את בעלי ההישגים הגבוהים בלימודים מקרב הנוער היהודי הישראלי, נחשבה אז בקרב חוגי חינוך, שלטון ואקדמיה כמפתח להכשרתה המיטבית של עתודת מנהיגיה ומשכיליה של האומה, לשם כינונה של ישראל כחברת מופת. במאמר זה אני מצביעה על המעבר ההדרגתי שחל בחינוך הישראלי — מגישה שמושפעת מתפיסות אירופיות אל עבר גישה אמריקנית באופייה בכל הקשור לערכי ההשכלה וההצטיינות בחינוך. הניתוח של תהליך השינוי, שנעשה במאמר, מתבסס על הוויכוחים הציבוריים שהתחוללו בתקופה הנידונה בנוגע לדגמים שונים של הצטיינות בחינוך התיכוני העיוני.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
