המשכיל-המומחה, המדען-הצבר ושקיעת אידיאל החינוך ההומניסטי: אתוס ההצטיינות בחינוך בישראל בשנות החמישים והשישים

מחברים

  • רונה מנוסביץ־ברדה האוניברסיטה העברית בירושלים image/svg+xml מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-38A146

מילות מפתח:

אמריקניזציה, חינוך בתיכון, חינוך הומניסטי, חינוך מדעי, חינוך מצטיינים, מחוננים

תקציר

במאמר זה אני עוסקת בשינויים שחלו בתפיסת ההצטיינות בחינוך התיכוני העיוני הכללי במדינת ישראל הצעירה, כבבואה לשינויים עמוקים בערכים ובתרבות שהתפתחו אז בחברה היהודית הישראלית. שאלת טיבו הרצוי של החינוך התיכוני העיוני, אשר משך אליו את בעלי ההישגים הגבוהים בלימודים מקרב הנוער היהודי הישראלי, נחשבה אז בקרב חוגי חינוך, שלטון ואקדמיה כמפתח להכשרתה המיטבית של עתודת מנהיגיה ומשכיליה של האומה, לשם כינונה של ישראל כחברת מופת. במאמר זה אני מצביעה על המעבר ההדרגתי שחל בחינוך הישראלי — מגישה שמושפעת מתפיסות אירופיות אל עבר גישה אמריקנית באופייה בכל הקשור לערכי ההשכלה וההצטיינות בחינוך. הניתוח של תהליך השינוי, שנעשה במאמר, מתבסס על הוויכוחים הציבוריים שהתחוללו בתקופה הנידונה בנוגע לדגמים שונים של הצטיינות בחינוך התיכוני העיוני.

פורסם

01.12.2022

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

המשכיל-המומחה, המדען-הצבר ושקיעת אידיאל החינוך ההומניסטי: אתוס ההצטיינות בחינוך בישראל בשנות החמישים והשישים. (2022). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 38, 142-168. https://doi.org/10.51854/bguy-38A146