לכתוב בית, לקרוא עיר: שלושה רומנים על בת ים
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-38A148מילות מפתח:
הגירה, התחדשות עירונית, מזרחיות, מרחב בספרות, סטיגמהתקציר
חללי היציבות של ההוויה הם חללי בית הילדות, שהזיכרון והלא מודע שוהים בהם, טען הפילוסוף גסטון בשלאר, אולם מה אם בית זה הוא בית ילדות של בני מהגרים בעיר ישראלית צפופה וחבוטה מדעות קדומות? האומנם גם אז הבית משמש חלל יציבות? ומה בנוגע לעיר שסביבו, האם היא מרחב יציב או מערער? במאמר זה אבחן את מערכת היחסים בין הביתי לעירוני בשלושה רומנים שראו אור בעשור האחרון, אשר גיבוריהם גדלו בשנות השבעים בעיר המהגרים בת ים. תיאורי הבתים המיוצגים בספרות נמשכים מן העבר, ובכללו כינון הבית של מי שנתלשו ממולדתם אל עבר החיים הבוגרים בהווה. על הווה זה מוקרן העתיד הצפוי של הריסת הבית, מאחר שבפועל צפויה בבת ים בשנים הקרובות תנופת התחדשות עירונית. ניתוח ייצוגי המרחב ביצירות הספרותיות יאפשר לעמוד על דמיוּן הסביבה העירונית ולחבר את חקר העירוניות עם חקר הספרות. באמצעות תזת שלושת המישורים של גבריאל צורן אעמוד על בניית המרחב העירוני ושחזורו בטקסט הספרותי ואשאל אם הייצוג שלו תומך בהריסה או מצדד בשימור העירוני.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
