לכתוב בית, לקרוא עיר: שלושה רומנים על בת ים

מחברים

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-38A148

מילות מפתח:

הגירה, התחדשות עירונית, מזרחיות, מרחב בספרות, סטיגמה

תקציר

חללי היציבות של ההוויה הם חללי בית הילדות, שהזיכרון והלא מודע שוהים בהם, טען הפילוסוף גסטון בשלאר, אולם מה אם בית זה הוא בית ילדות של בני מהגרים בעיר ישראלית צפופה וחבוטה מדעות קדומות? האומנם גם אז הבית משמש חלל יציבות? ומה בנוגע לעיר שסביבו, האם היא מרחב יציב או מערער? במאמר זה אבחן את מערכת היחסים בין הביתי לעירוני בשלושה רומנים שראו אור בעשור האחרון, אשר גיבוריהם גדלו בשנות השבעים בעיר המהגרים בת ים. תיאורי הבתים המיוצגים בספרות נמשכים מן העבר, ובכללו כינון הבית של מי שנתלשו ממולדתם אל עבר החיים הבוגרים בהווה. על הווה זה מוקרן העתיד הצפוי של הריסת הבית, מאחר שבפועל צפויה בבת ים בשנים הקרובות תנופת התחדשות עירונית. ניתוח ייצוגי המרחב ביצירות הספרותיות יאפשר לעמוד על דמיוּן הסביבה העירונית ולחבר את חקר העירוניות עם חקר הספרות. באמצעות תזת שלושת המישורים של גבריאל צורן אעמוד על בניית המרחב העירוני ושחזורו בטקסט הספרותי ואשאל אם הייצוג שלו תומך בהריסה או מצדד בשימור העירוני.

פורסם

01.12.2022

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

לכתוב בית, לקרוא עיר: שלושה רומנים על בת ים. (2022). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 38, 192-211. https://doi.org/10.51854/bguy-38A148