תהליך התהוותו של מפעל היאחזויות הנח"ל
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-36A124מילות מפתח:
אליק שומרוני, התיישבות, לוי אשכול, נח"לתקציר
בתקופת השלטון הבריטי התגבשה בהנהגת היישוב העברי בארץ ישראל תפיסת ההתיישבות הביטחונית, שלפיה יבטיחו יישובי הסְפר את הביטחון בגבולות. אחד הביטויים המרכזיים ביותר של תפיסה זו היה מפעל היאחזויות הנח"ל, שכחלק ממנו הוקמו מקיץ 1951 עשרות נקודות יישוב; אלה אוישו בחיילים ושילבו עשייה ביטחונית וחקלאית. למרות המעורבות העמוקה של חברי הגרעינים, בוגרי תנועות הנוער וארגון עליית הנוער (הנוער החלוצי) בשרשרת מיזמי ההתיישבות בספר לפני הקמת המדינה ואחריה, את שש היאחזויות הנח"ל הראשונות הקימו החיילים הבודדים דווקא: עולי עליית ההמונים ממזרח אירופה ומארצות האסלאם וילידי הארץ שלא חונכו בתנועות הנוער ולא היה להם רקע חלוצי. למרות מרכזיותן של ההיאחזות בתפיסת ההתיישבות הביטחונית ובאתוס הישראלי, ומלבד התייחסות נקודתית בספרות המחקר, טרם נערך מחקר היסטורי מקיף בעניינן. מטרתי במאמר זה היא לעמוד על התהוותו של מפעל ההיאחזויות, מהקמת הנח"ל בקיץ 1948 עד ההכנות להקמת ההיאחזויות הראשונות שלוש שנים מאוחר יותר. מאמרי מוסיף על המחקר הקיים בשתי נקודות. ראשית, כמה משלבי התהליך ההיסטורי שהוביל להקמת ההיאחזויות לא זוהו עד כה; שנית, שלא כנטען במחקר — כי הניסיון של שילוב החיילים הבודדים במפעל היאחזויות הנח"ל נכשל ולא השפיע לטווח ארוך — טענתי היא שרוב מטרות השילוב הושגו. יתרה מכך, אילו לא הוחלטה ההחלטה הלא שגרתית לשלב את החיילים הבודדים, לא היה יוצא מן הכוח אל הפועל מפעל היאחזויות הנח"ל כולו.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2021 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
