תרבות בהסתדרות, 1945-1930

מחברים

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-34A103

מילות מפתח:

ברל כצנלסון, הסתדרות העובדים, היישוב היהודי, יעקב זנדבנק, מפא, תקופת המנדט, תרבות

תקציר

הסתדרות העובדים הוקמה בשנת 1920 והייתה הרשות המוסמכת העליונה בתנועת העבודה הארץ־ ישראלית והמכשיר המרכזי ליישום רעיונותיה. התרבות העברית שהתפתחה בחסות ההסתדרות ובתמיכתה הייתה מרכיב מרכזי בהגשמת החזון הלאומי, לצד קליטת עלייה, התיישבות ובניין עצמי של משק כלכלי. בשנות השלושים ובשנות הארבעים הסתמן בתנועת העבודה הארץ־ישראלית מעבר מדפוסי תרבות 'חלוציים' ביסודם אל דפוסי 'תרבות של קבע'. המאמר עוסק בחיפושי דרך פוליטיים בזרם המרכזי של תנועת העבודה הארץ־ישראלית אחר מתן מענה להעמקתה של התרבות העברית ולהרחבת יריעת פעילותה המוסדית. אבחן בו את הזיקה ואת המתח ששררו בין העשייה התרבותית ובין שיקוליה של המערכת הפוליטית ההסתדרותית ואשׂרטט גישות שונות שבאו לידי ביטוי בתהליך מיסודה של התרבות בזירה ההסתדרותית. בהתבסס על דיונים שהשתתפו בהם בכירי תנועת העבודה הארץ־ישראלית בשנות השלושים ובעזרת סדרת כינוסי פעילים בענייני תרבות שנערכו במחצית הראשונה של שנות הארבעים מוצגים דגשים ולבטים שהתרקמו בהוויה הארגונית־ממסדית התרבותית ההסתדרותית במגמה לתאר ולנתח גורמים דומיננטיים בהתגבשותה. משלב מסוים התנהלה פעולתה בממשק עם מחלקת התרבות של הוועד הלאומי. הפעילות התרבותית העברית ביישוב העפילה למרום השפעתה עם הגעתה של העלייה החמישית ארצה ובשנות מלחמת העולם השנייה. בתקופה ההיא עלו צורכי תרבות חדשים והתעוררו מתחים מוסדיים בנוגע לסדרי העדיפויות של פעילות התרבות הממסדית והלא ממסדית; אלה העמידו שורה של אתגרים בפני הגורמים שהופקדו על ניהול חיי התרבות בהסתדרות העובדים.

פורסם

01.12.2020

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

תרבות בהסתדרות, 1945-1930. (2020). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 34, 61-91. https://doi.org/10.51854/bguy-34A103