גיבוש מדיניות תעסוקת פלסטינים מהשטחים הכבושים במשק הישראלי, 1967 - 1969
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-35A111מילות מפתח:
הגדה המערבית, הגירה, כוח עבודה, משה דיין, פלסטינים, רצועת עזה, השטחיםתקציר
המאמר בוחן את תהליך עיצובה של מדיניות התעסוקה בישראל כלפי כוח העבודה הפלסטיני בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ומראה את זיקתה לסוגיות ביטחון, כלכלה ודמוגרפיה. מיד לאחר המלחמה ניסתה ישראל לאזן בין שתי מטרות סותרות: ייצוב השלטון החדש מצד אחד ועידוד הגירת ערבים מצד אחר. המטרה הראשונה חייבה צמצום של ממדי האבטלה בקרב הפלסטינים, והאחרת נשענה על רמת אבטלה גבוהה. במלאות שנה לשלטון בשטחים ביקש משה דיין, שר הביטחון אז, ליצור אמצעי שליטה יעיל על הפלסטינים באמצעות התרת עבודתם בישראל, ובכך לפתח תלות שלהם בממשל לצורכי פרנסה. להצעת דיין הצטרפו שרים שגרסו כי תוספת ידיים עובדות בשכר נמוך הייתה הכרחית למשק הישראלי. שרים בממשלה הסתייגו משותפות זו והצביעו על התנגשות בין מטרותיה ובין יעדים לאומיים אחרים. הפולמוס שהתנהל בין חברי הממשלה בנושא הביא לגיבושה של מדיניות פשרה, שלפיה תפתח ישראל מקומות עבודה חדשים בשטחים וגם תגדיל את מספר היתרי הכניסה לישראל. ואולם בתוך זמן קצר הסתמנה מדיניות דה־פקטו שתאמה בעיקר את דרישותיהם של דיין ושל שותפיו, ועם זאת היו בה מרכיבים שנבעו מעמדות המסתייגים, אשר הגנו על כוח העבודה היהודי מתחרות והבטיחו את טובתה של ישראל מבחינה דמוגרפית. ניתוח עיצוב מדיניות התעסוקה מלמד כיצד נוצר מערך השליטה של ישראל על הפלסטינים, שנמשך כשני עשורים לפחות.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2021 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
