לוקליּות ואקזוטיּות במוזיקה של שלום חנוך, 1976-1968
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-35A119מילות מפתח:
אקזוטיקה, אריק איינשטיין, בלוז, שלום חנוך, לוקליות, מזל גדי, מקומיות, נאו־מודליות, ניתוח מוזיקלי, פלסטלינה, רוק ישראלי, שבלול, השלושרים, שנות השישים, תרבות הנגדתקציר
מאמר זה הוא הראשון שעוסק בשמונה שנות היצירה הראשונות של שלום חנוך ובניתוח מוזיקלי והרמוני של שיריו מאז החל לשתף פעולה עם אריק איינשטיין בתקליט הילדים מזל גדי (1968), המשך בתרומתו לאלבום הבכורה של השלושרים (1969), בשיתוף פעולה עם איינשטיין, שהניב את האלבומים שבלול (1970) ופלסטלינה (1971), ועד לאלבום היחיד של להקת תמוז, סוף עונת התפוזים (1976), ובשלל השירים שכתב לזמרים מְ בצעים אחרים בתקופה זו. נדגיש במאמר היבטים טונליים ומודליים במוזיקה של חנוך, את ההשפעות של סולמות הבלוז, הטשטוש הטונלי, ההַ ׁשְ אָ לות ההרמוניות הבין־סולמיות, הקדנצות ועוד. קרבתו החברתית של חנוך לאליטת המְ בצעים, התמלילנים, הפזמונאים והמשוררים בני התקופה ההיא סייעה לביצור מעמדו ככותב שירים וכמלחין של מוזיקת רוק בשפה העברית, כמו גם כישרונו כתמלילן וכמלחין של שירי משוררים (לאה גולדברג, מרים ילן־שטקליס). המוזיקה של חנוך תידון במאמר לאור תאוריית הגׁשטלט (Gestalt) — תאוריה פסיכולוגית הגורסת כי אסתטיקה 'יפה', רבגונית (שבמקרה זה נפרש היבטים שלה כ'אקזוטיים'), יוצרת מכניזם תודעתי של העדפת שלמות, רציפות וכוליות. ייבחנו ההיבטים המלודי וההרמוני ויומחשו התלכדותם לשלם וליצירה שלמה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2021 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
