יחסו החצוי של השר זבולון המר לתהליך השלום עם מצרים

מחברים

  • אהרון קמפינסקי Emunah Efrata Academic College of Arts & Design מחבר/ת

מילות מפתח:

אוטונומיה, הסכם אוסלו, הסכם קמפ דייוויד, התנחלויות, זבולון המר, חוזה השלום עם מצרים, מהפכת הצעירים, מלחמת לבנון, המפד, פינוי ימית

תקציר

במאמר אבחן את יחסו של השר זבולון המר מהמפד"ל לתהליך השלום עם מצרים מביקור סאדאת בארץ בנובמבר 1977 ועד פינוי ימית באפריל 1982. אצביע על השינוי בעמדותיו המדיניות: בתקופת מהפכת הצעירים בשנות השישים והשבעים נקט המר קו אידיאולוגי ימני ברור, ששלל כל ויתור טריטוריאלי, ודווקא בממשלת בגין הימנית היה הסמן היוני המתון. אף שהוסיף לתמוך בעקרון ארץ ישראל השלמה ובבניית התנחלויות ביהודה ושומרון, תמך גם בהסכם השלום עם מצרים, למרות הסתייגותו מתכנית האוטונומיה שהוצעה בהסכם זה. המר היה הסמן המתון בממשלה גם בעת מלחמת לבנון, בהשוואה לשרי הליכוד. עמדתו לא נבעה מהזדהות מוחלטת עם עמדות השמאל הישראלי, אלא הייתה מורכבת, מסויגת ורוויית חששות. אמנם חששותיו לא גרמו לו לשנות את עמדתו העקרונית, התומכת בוויתורים טריטוריאליים למען השלום, אך הם סללו את הדרך לחזרתו לעמדה הנִצית בשנות התשעים, בתקופת הסכמי אוסלו.

פורסם

01.07.2020

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

יחסו החצוי של השר זבולון המר לתהליך השלום עם מצרים. (2020). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 33, 40-63. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/171