אבא עובד, אימא מפרנסת: דמויות ההורים ודמות ה'עצמי' בסיפורי חיים של מזרחים וערבים בני 'דור המוביליות הראשון'
מילות מפתח:
דמויות הורים, מוביליות, מזרחים, סיפורי חיים, 'עצמי', ערבים, תרבות של מיעוט מוביליתקציר
מאמר זה עוסק בדמויות ההורים של גברים ונשים מזרחים וערבים, ילידי שנות החמישים, תושבי שתי שכונות ירושלמיות סמוכות זו לזו — גיֹלה ובית צפאפא. רוב הנחקרים נולדו למשפחות עניות, אולם כמו חלק מבני דורם וקבוצתם, הם הצליחו לפלס את דרכם למן שנות השבעים אל רובדי הביניים באמצעות השכלה ומשלח יד — כעצמאים, כמורות, כפקידים וכמנהלי חשבונות. במאמר אנתח את היחסים הפנימיים בין דמויות ההורים ל'עצמי'. כך ייפתח אשנב לתהליכים הפנימיים הסובייקטיביים הנלווים למוביליות ולהתמקמות ברובדי הביניים.
דמות האֵם נערצת בגלל מסירותה למשפחה, אך היא דמות סטטית הנטועה בקהילה המסורתית ואינה דמות לחיקוי בעיני ה'עצמי' המובילי. הדבר ניכר בייחוד בנשים מזרחיות וערביות שראו עצמן כמוביליות, כלומר תפסו את עצמן כמי ששיפרו את מעמדן החברתי. הן ביטאו יחס של ניגוד ודחייה בין ה'עצמי' שלהן לדמות האם. שלא כמו האם, דמות האב מפתיעה באפיוניה. על רקע קשיי החיים, האב נתפס בעיניהן כגיבור שורד ופיקח או כרומנטיקן ששמר על פנימיותו וכבודו, ומשמש עבורן דמות מופת ל'עצמי' המובילי.
לערבים ולמזרחים במאמר אותה מסגרת אנליטית על רקע דמיון מבני־היסטורי בין שתי הקבוצות. הממצאים מראים דמיון בתבניות הנרטיביות ששימשו להבניית דמויות ההורים בקרב אלה ואלה. לעומת זאת נמצא שוני מסוים בין המגדרים. ערבים ומזרחים מוביליים במעמד הבינוני אימצו דגמי 'עצמי' אינדיווידואליסטיים, אך אין לפרשם כתהליך ליניארי המעתיק דגם 'עצמי' מערבי של המודרניות המאוחרת. הממצאים מצביעים על הבניה של 'עלילת מפתח של התרבות' ומחזקים את טענתם של נסים ליאון ואורי כהן על התגבשותה של זהות נפרדת של 'מעמד בינוני מזרחי' (ליאון וכהן 2008), כמו המושג 'תרבות מיעוט מובילי' בקרב אפרו־אמריקנים ולטינו־ אמריקנים במעמד הבינוני.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2020 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
