האם הכנסת משקפת את החברה הישראלית? תמורות בפערי ייצוגיות, 1977 - 2019

מחברים

מילות מפתח:

חברי כנסת, ייצוג תיאורי, כנסת, מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים, שיטת בחירות יחסית-רשימתית

תקציר

הכנסת היא אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית. זהו המוסד הפוליטי הנבחר היחיד ברמה הארצית ולכן מצופה ממנו לשקף את השונּות והמורכבות של החברה הישראלית. מטרתנו במאמר זה היא לבחון שתי שאלות מרכזיות: (א) האם ההרכב האנושי של הכנסת משקף באופן הולם את החברה הישראלית והאם חלו במשך השנים תמורות באופן הייצוג שלה? (ב) האם אפשר לזהות דפוסי ייצוג לפי השתייכות אידיאולוגית ומגזרית? במאמר נדון בתפיסה של ייצוגיות תיאורית, שלפיה מהות הייצוג הפוליטי טמונה בזהותו ובמאפייניו של המציג ולא בפעולותיו. אנו בוחנים את הייצוגיות של כמה קבוצות חברתיות — נשים, ערבים, חרדים ועולים; ושל כמה תצורות יישוב — קיבוצים, התנחלויות ויישובי פיתוח. אנחנו מתבססים על מאגר נתונים מקורי של 1,560 תצפיות, ששקולות ל־120 חברי הכנסת שנבחרו לכל אחת מהכנסות בין 1977 לאפריל 2019 והושבעו לה מיד עם היבחרה. אשר לשאלה הראשונה, הממצאים מעידים שחלו תמורות באופן ייצוגה של החברה הישראלית בכנסת. מצאנו למשל שקבוצות אוכלוסייה מוחלשות (נשים וערבים), אשר סבלו תקופה ארוכה מתת־ייצוג ניכר בבית הנבחרים הישראלי, צמצמו את הפער, וכיום ייצוגן הולם יותר את משקלן בחברה, ולא זו בלבד אלא שיש אף קבוצות מיעוט שזוכות לייצוג יתר בכנסת. אשר לשאלה השנייה, הממצאים מעידים על קיומם של דפוסי ייצוג לפי השתייכות אידיאולוגית ומגזרית. ראשית, החרדים והערבים, שהם שתי קבוצות המיעוט המובחנות ביותר בחברה הישראלית, מיוצגים בכנסת בעיקר באמצעות מפלגות סקטוריאליות. שנית, בגלל היחלשות מפלגות השמאל הציוני, מפלגות אלו כמעט אינן מייצגות עוד קבוצות מיעוט (קיבוצים, יישובי פיתוח, עולים); את מקומן תפסו במידה רבה מפלגות מרכז ומפלגות ימין.

פורסם

01.07.2020

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

האם הכנסת משקפת את החברה הישראלית? תמורות בפערי ייצוגיות, 1977 - 2019. (2020). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 33, 247-279. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/178