השיח התאופוליטי וביקורת המדינה בשירת אלתרמן
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-44A201מילות מפתח:
'הטור השביעי', המדינה, נתן אלתרמן, תאופוליטיקהתקציר
במאמר זה אני בוחן את שירת נתן אלתרמן בעשור הראשון למדינה ומתמקד בממד התאופוליטי המפוצל שיש בה. הפיצול בא לידי ביטוי בשני אופנים מנוגדים של שימוש בסמנטיקה תאולוגית: מצד אחד השפה הדתית מגויסת להענקת הכשר למעשה הציוני ולהישגיו המדיניים (כגון הקמת המדינה, העלייה) וכן להישגי הצבא (דוגמת מבצע קדש). כאן התאולוגיה משרתת את הנרטיב הלאומי ואת הצדקתו האידאולוגית. מצד אחר השתמש אלתרמן בסמנטיקה התאולוגית כדי להעניק תוקף למחאה מוסרית אנטי־ממסדית. התאופוליטיקה שימשה כלי לביקורת נוקבת על הפרקטיקות הכוחניות של הריבונות הישראלית, בייחוד ביחסה לקבוצות מוחלשות כמו ערבים ומזרחים. שימוש זה ניסח אתוס של קיום מוסרי, הומניסטי ואוניברסלי, תוך כדי גינוי הלאומנות שהשתקפה בהתנהלות המדינית והציבורית.
אני מתמקד בשירי ׳הטור השביעי׳ ובבחינת הפיצול הזה. לאחר הבהרת המונח ׳תאופוליטיקה’ הדיון עובר לבחינת שירים שממחישים את הפן הפרו־ממלכתי, המעניק הכשר מטפורי־דתי למעשה הלאומי. בהמשך הדברים אני בוחן את שיח הביקורת על הריבונות ועל יחסה למיעוטים. שיא הפיצול מוצג באמצעות ביקורת שמתח אלתרמן על הטוטליטריות הסובייטית (משפטי פראג( וניתוח שירי עיר היונה. שירים אלו מייצגים שימוש אנטי־מדיני מובהק בשיח התאולוגי ואף מעיזים להציג עמדה דיאספורית אשר מעדיפה את הערך הרוחני של חיי הגלות מחיי ריבונות ושייכות טריטוריאלית.
Downloads
פורסם
License
Copyright (c) 2026 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
