יזמוּת יהודית בין המנדט הבריטי למנדט הצרפתי: חיפה ובירוּת במבט משווה

תקציר

המאמר מציג מחקר השוואתי בין יזמים יהודים אשר פעלו בבירוּת ובחיפה בשלהי העשור הראשון לקיומם של המנדט הצרפתי ושל המנדט הבריטי, בהתאמה. דפוסי פעילותם היזמית של המהגרים היהודים נבעו מהקשרים שונים של המערכת העולמית המודרנית. הם הושפעו מהמדיניות הכלכלית המנדטורית אשר יצרה הזדמנויות שונות ליזמים (הצרפתית הציעה הזדמנויות בסחר האזורי ושירותיו; הבריטית תמכה ביצירת מרכז תעשייתי וצבאי), מההרכב האתני של האוכלוסייה המקומית ומהמיומנויות היזמיות השונות, המסחריות או התעשייתיות, שהביאו עִמם המהגרים היהודים מארצות מוצאם לארצות היעד.

היזמים היהודים בעשור הראשון של המנדט הצרפתי בבירוּת פעלו באוכלוסייה רב־תרבותית שמנתה קבוצה אתנית דומיננטית נוצרית בעלת מסורת יזמית עירונית. מיזמי היהודים התרכזו במבנה ענפי צר יחסית: בנקאות ושירותי מסחר. מבנה זה של עסקי היהודים הושפע מגודלה של האוכלוסייה היהודית ומחלקה היחסי בפסיפס האתני.

להבדיל ממדינות קולוניאליות, שרוב אוכלוסייתן הייתה מוסלמית ויהודים שימשו בהן מתווכים בין האוכלוסייה המקומית ובין השלטון הקולוניאלי המערבי, לא נזקקה ממשלת צרפת בבירות בעשור הראשון למנדט למתווכים יהודים כאלה. נוכחותו של מרכיב דומיננטי נוצרי באוכלוסייה הקוסמופוליטית של בירות, ייתרה תפקיד זה של היהודים.

בארץ ישראל נראה המבנה הענפי של היזמות רחב יחסית, כמו של 'רוב' לאומי, עוד קודם להיווצרות רוב יהודי מספרי. שלא כיזמים היהודים בבירות, שנעדרו מהייצור העירוני, השתלבו יזמים יהודים ממוצא מזרח־אירופי, בעיקר פולני, בהזדמנויות החדשות שנוצרו בתעשייה בחיפה ובסביבותיה. הצירוף של מיומנויות מקצועיות תעשייתיות שהביאו המהגרים אשר חוו תיעוש בסוף המאה ה־ 19 ובתחילת המאה ה־ 20 בארצות מוצאם ושל מדיניות בריטית תומכת תעשייה, הביא להרחבת הייצור התעשייתי העירוני בחיפה בכלל ובתעשייה הכבדה בפרט. יזמים יהודים אלה הניחו את התשתית לתעשייה בחיפה עוד קודם לפרוץ המשבר הכלכלי העולמי ('השפל הגדול') וטרם קביעת הגבולות בין מדינות הלאום החדשות.