הקמת גנזך המדינה במעבר מיישוב למדינה, 1950-1948

תקציר

מקובל לראות בהקמת ארכיון מרכזי או בארגון מחדש של ארכיונים קיימים מהלך מרכזי ביצירתה של מדינת הלאום ובהתבססותה. למסמכים שונים בארכיון יכולות להיות משמעויות כבדות משקל ביחסה של התרבות הלאומית המתהווה אל עברהּ. ואכן, מקומו של הארכיון בתנועות הלאומיות ובמדינות הלאום המודרניות ותרומתו לעיצוב הזהות הקולקטיבית החדשה זוכים כיום להתעניינות הולכת וגוברת במחקר. בהקשר של מדינת ישראל מעניינת במיוחד העובדה שחודשים מעטים לאחר הקמת המדינה הוחלט להקים את ארכיון המדינה, אף שהארכיון הציוני המרכזי כבר פעל בארץ שנים רבות והיה בעל מעמד מוביל בתחומו.

מטרת המחבר לנתח את השיח שהתקיים על בניית ארכיון המדינה בראי התהליך המכוּנה 'המעבר מיישוב למדינה'. השיח במחקר בשאלה זו נוגע בכמה מעצביה של החברה הישראלית הצעירה, שהתמודדה בשנותיה הראשונות עם שאלות, כגון הממלכתיות, היחס לעבר של היהודים ושל הציונים, עיצוב הישראליות והבניית זיכרון קולקטיבי־לאומי. כדי למקד את הבעיה הנדונה בראי שאלת 'המעבר מיישוב למדינה' מחבר המאמר מבקש לעמוד על ההחלטה להקים את ארכיון מדינה ולהתרכז בשתי שאלות עיקריות שנובעות ממנה: הראשונה — מדוע הוחלט להתעלם ממרכזיותו ומחשיבותו של הארכיון הציוני המרכזי ולהקים ארכיון מנהלי מדינתי; והשנייה — משקם ארכיון המדינה, כיצד הוא השפיע על הארכיון הציוני המרכזי ואילו תובנות חדשות אפשר ללמוד מכך על המעבר מיישוב למדינה.