כתיבת השכול של דויד גרוסמן

מחברים

מילות מפתח:

דויד גרוסמן, אישה בורחת מבשורה, נופל מחוץ לזמן, שכול, אובדן, אבל

תקציר

לאחר מות בנו בשעותיה האחרונות של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, שקע דויד גרוסמן בהשלמת רומן שהחל לכתוב שלוש שנים קודם לכן. הרומן 'אישה בורחת מבשורה', שראה אור בשנת 2008, משתרע על פני קרוב לארבעה עשורים, ממלחמת ששת הימים ועד ערב מבצע צבאי בגדה המערבית בראשית שנות האלפיים. גיבורתו הראשית, אורה, נמלטת מביתה בירושלים בתקווה שהיעדרותה תמנע את הגעת הבשורה שבנה נהרג בקרב. הרומן, המתמקד בחרדתה של אם מפני אירוע העלול להתרחש בכל רגע, זכה לשבחים נרחבים כיצירה הלוכדת את תמצית החוויה הישראלית. ואולם, בספרו הבא, 'נופל מחוץ לזמן', שראה אור בשנת 2011, גרוסמן משכתב באופן רדיקלי את ספרו הקודם. 'נופל מחוץ לזמן' זונח את אופן הכתיבה הריאליסטי המאפיין את 'אישה בורחת מבשורה'. יתרה מזו, הוא מתאר את השכול לא כאפשרות עתידית אלא כאסון שכבר פקד את הדמויות, שכולן הורים שאיבדו את ילדיהם. באמצעות יצירת קהילה של הורים שכולים שלעולם אינם מתגברים על האובדן, גרוסמן מערער על היגיון ההקרבה הנוכח ב'אישה בורחת מבשורה', ומתאר תחתיו קהילה סגורה שחבריה מודעים עמוקות לכך שלא ניתן לבטא במילים את אבלם.

פורסם

01.07.2019

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

כתיבת השכול של דויד גרוסמן. (2019). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 31, 349-380. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/204