ברנר בעטו של אצ"ג: מושלכות, יתמות ו'ספרות ייעודים'
מילות מפתח:
אורי צבי גרינברג, יוסף חיים ברנר, ספרות עברית, יתמות, מולדתתקציר
אורי צבי גרינברג הציג את הסופר הציוני יוסף חיים ברנר כאב־טיפוס של דגם ספרותי שכינה 'ספרות שליחות', בעיקר בכתביו שפורסמו בשנים 1925–1928. גרינברג תיאר דגם זה כניסיון ספרותי לבטא את הכאב הנובע מן הפער בין המציאות לבין האידאלים שהספרות שאפה לממש. מאמר זה בוחן את תפיסותיהם הפואטיות והתאולוגיות־פוליטיות של גרינברג וברנר, את הבנתם את המונח 'ספרות' ואת מקומה הקיומי של המושלכות בכתיבתם. בעוד ברנר ביטא את המושלכות כעמידה נוכח שאלה שאין לה מענה ונוכח היעדר המשמעות של החיים, גרינברג תפס אותה במונחים של יתמות, שבהקשר היהודי התבטאה בהיעדר מולדת ובאדישות האלוהית, וכפועל יוצא מכך גם במאבק להשגת מולדת, שהיה לעיתים קרובות אלים. גרינברג זיהה בסמליות התאולוגית היהודית והנוצרית חומר גלם לביטוי הספרותי של המושלכות כיתמות.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2018 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
