ריח ורוח ב'היכל הכלים השבורים' לדוד שחר

מחברים

  • יעל בלבן מכללת לוינסקי לחינוך image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

״היכל הכלים השבורים״, דוד שחר, ייצוגים ספרותיים, ייצוגים ספרותיים של חוויות חושיות, פואטיקה

תקציר

מאמר זה עוסק בייצוגי ריח ב״היכל הכלים השבורים״ מאת דוד שחר. הוא מציע גישה חדשה ליצירתו של שחר באמצעות הצגת דרך קריאה חלופית המבוססת על ניתוח ייצוגים חושיים. ייצוגים ספרותיים של חוויות חושיות, ובהן ריח, הם הבניות מורכבות וטעונות משמעות. משמעותם עשויה להיות אישית או קולקטיבית, תלוית תרבות או אוניברסלית. משום כך, ייצוגים חושיים משמשים נשאים של משמעויות מורכבות.

בפואטיקה הייחודית של דוד שחר מתמוססות ההבחנות בין החומרי לרוחני, בין הקונקרטי לנומינוזי ובין הממשי לסמלי. כך, למשל, ריח האבן מייצג את ירושלים, ריח העץ מייצג את צרפת, ויחד עם ניחוחות נוספים הם מעוררים ״התגלות של הרוח״ — רגע של התגלות דתית. שחר קושר ריחות טובים ורעים לעמדות מוסריות ולא למקורות פיזיים, ואף מתאר ריחות שאינם קיימים במציאות. ביצירתו הריח אינו תכונה פיזית אלא מאפיין מוסרי המסמל מהות רוחנית ונפשית. במהות זו מתמזגים ערכים אישיים ולאומיים עד שלא ניתן להבחין ביניהם. בעוד ייצוגי האור ביצירתו של שחר מתייחסים למיסטיקה היהודית, ייצוגי הריח מרמזים על עבר קדם־יהודי ועל התרבות הנוצרית־אירופית.

פורסם

01.07.2018

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

ריח ורוח ב’היכל הכלים השבורים’ לדוד שחר. (2018). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 29, 31-52. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/219