ישראל, האו״ם ושאלת סמכויות מטה המשקיפים באזורים המפורזים לאורך הגבול עם סוריה, 1967-1949

מחברים

  • יורם פריד חוקר עצמאי מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-44A204

מילות מפתח:

או, האזורים המפורזים, הסכם הפסקת האש, מדיניות חוץ, מנגנון המשקיפים, סוריה, שביתת הנשק

תקציר

הסכם שביתת הנשק שנחתם בין ישראל לסוריה לאחר מלחמת העצמאות העניק ליושב ראש ועדת שביתת הנשק ולראש מטה המשקיפים )קציני או”ם( סמכויות להחזיר את החיים האזרחיים באזורים המפורזים למסלולם. סעיף זה נוסח במעורפל, ולא הוסבר בו מהן אותן סמכויות. במשך השנים התגלעו מחלוקות רבות בין ממשלת ישראל למטה המשקיפים בשאלת פירוש סמכויות אלו בסוגיות אזרחיות באזור המפורז — ייבוש אגם החולה, פינוי אזרחים ערבים, חפירת תעלות ניקוז, עיבוד שטחים חקלאיים ועוד. מכיוון שלא הייתה פרשנות מוסמכת פירשו יושבי הראש וראשי מטה משקיפים סמכויות אלו על פי הבנתם ושיקול דעתם, ולא פעם הביאה פרשנות זו לעימותים עם ממשלת ישראל ואף הגיעה לדיונים במועצת הביטחון של האו”ם. אמנם על פי הסכם הפסקת האש יכלו ישראל וסוריה לכנס את ועדת שביתת הנשק כדי לנסות להגיע לפרשנות מוסכמת, אולם הן לא ביקשו זאת מעולם.

במחקר שלפנינו אני מתבסס על מקורות ארכיוניים ובוחן את מאבקה של ממשלת ישראל בפרשנות המורחבת שנתנו ראשי מטה המשקיפים לסמכותם באזור המפורז. אני מראה שישראל לא חששה לנקוט מדיניות כוחנית כלפי מטה המשקיפים כדי להחליש את כוחו ואת סמכויותיו באזורים המפורזים וכדי לבסס את ריבונותה בהם, ואילו ראשי מטה המשקיפים ניסו לשמור, ולפעמים אף להגדיל, את סמכויותיהם, ולא פעם הם לא היססו והעבירו את הסוגיה לדיון ולהחלטה במועצת הביטחון.

Downloads

פורסם

31.07.2026

גיליון

מדור

מאמרים

Categories

כיצד לצטט

ישראל, האו״ם ושאלת סמכויות מטה המשקיפים באזורים המפורזים לאורך הגבול עם סוריה, 1967-1949. (2026). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 44, 95-126. https://doi.org/10.51854/bguy-44A204