בין עכו ללבנון: הכפרים הערביים בחוף הגליל המערבי בימי המנדט

תקציר

במאמר זה בוחן המחבר את ההיסטוריה החברתית והכלכלית של הכפרים הערביים הפלסטיניים בגליל המערבי בתקופת המנדט הבריטי. הוא מבקש להשיב על שלוש שאלות עיקריות: הראשונה, מה היה אופיו של המבנה החברתי והדמוגרפי; השנייה, מהם מקורות הפרנסה ואילו שינויים חלו בהם; והשלישית, מה היה המצב הפוליטי באזור לקראת סוף תקופת המנדט הבריטי, ומה היו היחסים בין הערבים לשכניהם היהודים החדשים.

בתחום החברתי, המאמר שופך אור חדש על הכפרים הערביים שלאורך החוף הצפוני. מעניין כי אף שהיו קרובים לחיפה ולעכו ושכנו במיקום מרכזי בין ארץ ישראל ללבנון, הם לא זכו לתשומת לב אקדמית במחקר ההיסטורי על הגליל המערבי.

המחקר מצא כי האזור היה מפותח מאוד ויציב מבחינה כלכלית. הענף העיקרי היה החקלאות, ורוב הקרקעות עובדו באינטנסיביות לשם גידול יבולים ליצוא.

המאמר מראה כי היחסים בין ערבים ליהודים היו מוסדרים היטב וכללו חוזים מסחריים. נראה כי האזור נותר שקט עד להחלטת החלוקה של האו״ם ב־1947. החלטה זו סימנה את ראשיתה של הסלמה, שהתפתחה במהרה לעימות כולל ששינה לחלוטין את הנוף האנושי. מתוך אחד־עשר הכפרים המקוריים נותרו רק שני כפרים ערביים קטנים, ותושבי שאר הכפרים גורשו או נמלטו.