ייצוג הגבול המדיני במפות ספרי הלימוד, 1967-1948
מילות מפתח:
גבולות מדינת ישראל, תפיסה מרחבית, השטחים הכבושים, ספרי לימוד, שיח גאוגרפי, התיישבות ציונית, גבול דינמי, התרחבות טריטוריאליתתקציר
מאמר זה בוחן את ייצוג גבולה של ישראל במפות בספרי לימוד בשנים 1948–1967. בחינה זו מראה כי המפות שימשו מנגנון אידאולוגי שהעביר ושימר את התפיסה המרחבית מראשית התנועה הציונית. תפיסה מרחבית זו חרגה מזרחה משטחה של המדינה, וניתן לראות בה אחת התשתיות שאפשרו את ניכוס השטחים הכבושים לאחר מלחמת ששת הימים.
האופן העמום ורווי הסתירות שבו התעצב הגבול הפך אותו לסוגיה שנויה במחלוקת ובלתי פתורה בתודעה הציבורית. התפיסה שהשתקפה במפות בספרי הלימוד הייתה תוצר של השיח הגאוגרפי, המדינתי והביטחוני.
השיח הגאוגרפי עסק במתח שבין שטחה של ישראל לבין היחידה הגאוגרפית האזורית המכונה ארץ ישראל, שהשתרעה עד לגדה המזרחית של הירדן. השיח המדינתי שימר רציפות עם קו התיחום המדומיין מראשית ההתיישבות הציונית. שני השיחים ערערו את ריבונות הגבול וחרגו ממנו מזרחה.
השיח הביטחוני הוסיף גורם נוסף שאפשר את ניכוס השטחים הכבושים, שכן ההתפשטות הטריטוריאלית הגלומה בשיח זה הקלה על תחושת הלחץ שנוצרה בעקבות ייצוגו של גבול הנתון במצור.
מפות הכיבוש מציגות את גבול המדינה כדינמי, במובן זה שהוא נתון לשינוי ולהתרחבות. בכך הן מחזקות את הלגיטימציה להתרחבות באמצעים צבאיים ולניכוס השטחים הכבושים.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2018 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
