קולות הנשים המערערים על קולות הגברים במחאה, 2023

תקציר

במאמר זה בחנו את התופעה של נשים בעמדות הנהגה במחאה האזרחית על הרפורמה המשפטית בישראל בשנת 2023. התמקדנו באופן שנשים מפרשות שינוי חברתי, מקדמות אותו ופועלות בתור סוכנות שלו תוך כדי התמודדות עם מתחים ועם חסמי מגדר במרחב האזרחי. באמצעות מחקר איכותני שמבוסס על ראיונות עם שש מייסדות ארגוני מחאה והעומדות בראשם נבחרו הגורמים שהשפיעו על התגבשות מנהיגותן של נשים במחאה. נשענו בניתוח על גישות תאורטיות אשר משלבות את הפוליטיקה של נוכחות ואת תאוריית הסקסיזם הדו־ערכי לצד מונחי הפעלנות. מצאנו שלוש תמות מרכזיות: התמה הראשונה — פוליטיקה של נוכחות, הכרה וייצוג — חשפה כיצד השתמשו המנהיגות במאפייני אישיות ומגדר כדי לדרוש מקום וסמכות, תוך כדי הצעת דגם הנהגה חלופי ומגוון אשר נשען על זהותן המצטלבת. התמה השנייה – המאבק הפנים־ליברלי – הדגימה את המאבק הכפול שהן ניהלו עם הממשלה ועם דפוסים פטריארכליים בתוך המחנה הליברלי עצמו. התמה השלישית — סקסיזם עוין ומיטיב — תיארה כיצד הן התמודדו עם ניסיונות דה־לגיטימציה, תוך כדי שימוש בזהותן בתור משאב אסטרטגי. המסקנה המרכזית היא כי נוכחותן האסרטיבית של נשים אלו שימשה סוכנוּת שינוי אשר ערערה על השיח הפטריארכלי הן בזירה הציבורית הן בזירה הפנים־ליברלית, ובכך פעלה לקידום שוויון מגדרי וטרנספורמציה חברתית־פוליטית רחבה יותר. התרומה המרכזית של המחקר היא בהצגת המנהיגוֹת כסוכנות פעילות, אשר קולותיהן המגוונים אינם משקפים מהות אחידה של נשים אלא מפרקים מבני כוח קיימים ומרחיבים את גבולות המחאה.