ה‘יקה‘ מרחוב פנורמה: פועלו ותרומתו של יוסף לוי ליישוב ארץ ישראל
מילות מפתח:
יוסף לוי, היסטוריוגרפיה של ההתיישבות הציונית, תחייה יהודית בארץ ישראל, המשרד הארצישראלי, ברת הכשרת מפרץ חיפה, מפעלי התיישבות, 'תכנית חלוקה' של יוסף לוי, התיישבות קרקעית, פיתוח כלכליתקציר
המהנדס והיזם הציוני יוסף לוי (1885–1948), מן החלוצים היהודים־גרמנים שעלו לארץ ישראל, לא זכה לתשומת לב מספקת בהיסטוריוגרפיה של ההתיישבות הציונית ושל התחייה היהודית בארץ ישראל. בספרי ההיסטוריה הוא נזכר רק בקצרה, ולעיתים קרובות בנימה ביקורתית, בעיקר בשל הפזיזות שיוחסה לו ברכישת קרקעות ובייזום מפעלי התיישבות רחבי היקף.
לוי ביקר לראשונה בארץ ישראל בשנת 1913 ועבד עם ארתור רופין במשרד הארצישראלי. הוא נקרא לשוב לגרמניה כדי לשרת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה חזר ליפו והקים את חברת הבנייה קדם, שהייתה לדגם של תכנון חדשני בבניית בתים ושכונות לפועלים ולמעמד הביניים. ואולם, בסופו של דבר הכריזה החברה על פשיטת רגל.
לאחר מכן עבר לוי לחיפה, ושם יזם כמה מיזמים רחבי היקף לרכישת קרקעות לצורכי פיתוח עירוני וכפרי. בשנת 1926 ייסד את חברת הכשרת מפרץ חיפה, שבפועל ביססה בעלות יהודית באזור מפרץ חיפה, בעל החשיבות האסטרטגית הרבה גם כיום, וכן היה מעורב במפעלי התיישבות מרכזיים נוספים באזור. הוא פרסם מאמרים על התיישבות ופיתוח בצפון ארץ ישראל ואף הציע 'תכנית חלוקה' משלו.
המאמר בוחן את דמותו של לוי ואת מפעליו ומסביר את הסיבות להדרתו מן ההיסטוריוגרפיה הציונית של ההתיישבות הקרקעית ושל הפיתוח הכלכלי.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2016 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
