יצחק בן־צבי וזלמן שזר בחקר השבתאות

מחברים

  • יעקב ברנאי אוניברסיטת חיפה image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

יצחק בן צבי, זלמן שזר, שבתאות, שבתי צבי, יחס הציונות לשבתאות

תקציר

מאמר זה סוקר את עבודתם המחקרית של שניים מנשיאי ישראל בתחום השבתאות: יצחק בן־צבי (1884–1963; נשיא בשנים 1952–1963) וזלמן שזר (1889–1972; נשיא בשנים 1963–1972).

השבתאות ומנהיגה, שבתי צבי, הופיעו בשנת 1665. זעזועי התנועה הורגשו ביהדות במשך מאות שנים, ובתודעה ההיסטורית היהודית התגבש לה דימוי שלילי, בייחוד בכל הנוגע לכתות השבתאיות שהמירו את דתן לאסלאם ולנצרות.

שלא כזרמים יהודיים קודמים, כגון היהדות הרבנית ותנועת ההשכלה היהודית, נקטה הציונות גישה שונה כלפי השבתאות, אף שהיחס השלילי כלפיה לא נעלם. הציונות ראתה בה ניסיון נועז להביא גאולה ואחדות לעם היהודי באמצעות הנהגה משיחית.

בן־צבי ושזר, ממנהיגי תנועת העבודה הציונית בראשית המאה העשרים ובאמצעה, אימצו עמדה חיובית כלפי השבתאות והיו לחוקריה. בן־צבי התעניין במיוחד בשבתאים שהמירו את דתם לאסלאם — בני כת הדונמה — בסלוניקי, בטורקיה ובבלקן. שליטתו בטורקית סייעה לו לחשוף מסמכים היסטוריים נסתרים רבים באמצעות יצירת קשר עם בני הכת וצאצאיהם. לימים, כנשיא ישראל, הנחה דיפלומטים ישראלים לשמור על קשר עם הכת.

שזר התעניין יותר בשבתאות באירופה. הוא למד היסטוריה יהודית אצל כמה מגדולי החוקרים בתחום, ובהם שמעון דובנוב ושלום בארון. שני הנשיאים עמדו בקשר מקצועי עם גרשם שלום, גדול חוקרי השבתאות בירושלים.

פורסם

01.12.2015

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

יצחק בן־צבי וזלמן שזר בחקר השבתאות. (2015). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 25, 240-269. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/301