'אחוזת בית' בחולות עזה? תכניות לייסוד פרוור עברי-לאומי

מחברים

  • צבי שילוני אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

רובע א־זיתון, עזה, יחסי יהודים-ערבים ב'יישוב', 'א־רימאל' ('החולות'), יהודי עזה, ההסתדרות הציונית, הקרן הקיימת לישראל, השלטון העות'מאני בארץ ישראל, בנק אנגלו־פלשתינה

תקציר

בשנות השמונים של המאה התשע עשרה החלה להתפתח קהילה יהודית חדשה בכמה מבנים צפופים ברובע א־זיתון שבדרום עזה. התרבות המוסלמית המסורתית חייבה נשים להישאר בבתיהן, ובצאתן למרחב הציבורי ללבוש בגדים ארוכים ולעטות מטפחת. היהודים חשו חוסר ביטחון בקרב שכניהם המוסלמים והנוצרים וסבלו מתנאי התברואה הירודים ברחובות.

בשנת 1905 תכננה הממשלה העות'מאנית עיר גנים בשם א־רימאל (החולות), על החולות שבין עזה לים התיכון. החל בשנת 1909 דרשו יהודי עזה מן ההסתדרות הציונית לסייע להם להקים פרוור יהודי קטן, נפרד ומודרני באזור א־רימאל הסמוך לחוף, כפי שעשו מייסדי שכונת אחוזת בית שמצפון ליפו ושכונת הרצליה שעל הר הכרמל בחיפה. בלחצם של יהודי עזה אישרה ההסתדרות הציונית את התוכנית, והקרן הקיימת לישראל הקצתה למיזם 30,000 פרנק.

משהתברר כי הממשלה העות'מאנית לא תקצה אדמות מדינה להקמת פרוור יהודי נפרד בעזה, נסוגה הקרן הקיימת לישראל מן המיזם, אך בנק אנגלו־פלשתינה המשיך במשא ומתן עם השלטונות. במשא ומתן חלה התקדמות ניכרת, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא נקטע באחת. בד בבד ניסו יהודי עזה ובנק אנגלו־פלשתינה לרכוש קרקעות מבעלים פרטיים על גבעת עלי מונטר שממזרח לעזה ובסביבתה, אך גם מאמצים אלה נקטעו עם פרוץ המלחמה.

פורסם

01.12.2015

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

’אחוזת בית’ בחולות עזה? תכניות לייסוד פרוור עברי-לאומי. (2015). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 25, 379-412. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/306