חבריא במחנה הריכוז: ייצוג השואה ומגבלותיו בסיפורת דור תש"ח על פי 'הגמגום השני' למשה שמיר

מחברים

מילות מפתח:

משה שמיר, ‘הגמגום השני’, 'היישוב', שואת היהודים, דור תש"ח

תקציר

סיפורו של משה שמיר ‘הגמגום השני’ (1945) נדון לאחרונה כעדות ספרותית ליחסו של היישוב לשואה ולניצוליה. חוקרי ספרות, ובהם אבנר הולצמן, נורית גרץ ונורית גוברין, מציגים את סיפורו הקצר של שמיר כביטוי ליחס אוהד כלפי הניצולים וחוויותיהם. ואולם, הקריאות העכשוויות בסיפור נוטות להסתפק בהיבטים תמטיים והקשריים של היצירה, וחסרה בהן בחינה יסודית ושיטתית של מאפייניו הפואטיים של הטקסט, שעיצבו את יכולתו של שמיר לעסוק בחומריה הרגישים של השואה. מאמרי מציע לראשונה ניתוח טקסטואלי מקיף של הסיפור, ומנסח את השפעתן של נקודת המבט והפואטיקה של דור תש"ח על יחסו של שמיר לניצולים ולחוויותיהם. מסקנתי היא שהסיפור מבטא מחויבות עמוקה לייצוג השואה והניצולים, לצד עמדות פטרוניות ומנכרות. מעל לכול, מחויבות כנה זו מוגבלת במידה רבה ומתערערת בשל התשתית הפואטית, האידאולוגית והחווייתית של היישוב.

פורסם

01.12.2013

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

חבריא במחנה הריכוז: ייצוג השואה ומגבלותיו בסיפורת דור תש"ח על פי ’הגמגום השני’ למשה שמיר. (2013). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 23, 176-203. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/335