פולמוס 'משבר המרקסיזם' וגיבוש תפיסותיו האידאולוגיות המוקדמות של ז'בוטינסקי: 1903-1898
מילות מפתח:
‘משבר המרקסיזם’, מרקסיזם, נאו־קאנטיאניות, נון־קונפורמיזם, זאב ז'בוטינסקי, לאומניותתקציר
אחד האירועים החשובים בחיי הרוח של אירופה בשלהי המאה התשע עשרה היה הפולמוס סביב ‘משבר המרקסיזם’. חוקרים ופוליטיקאים מרקסיסטים נאלצו להתמודד עם מבקרים שהחזיקו בהשקפות נאו־קאנטיאניות. הנאו־קאנטיאנים שאפו להשיב למרכז השיח הפוליטי את הקונפליקטים המוסריים־טרנסצנדנטליים של היחיד החופשי, ולזנוח את האתיקה הפוזיטיביסטית, שלדעתם התבססה על תועלתנות חברתית. בעת הפולמוס נכנס לזירה הציבורית כוח שלישי. ההוגים הנון־קונפורמיסטים ז'ורז' סורל ובנדטו קרוצ'ה קיבלו את הביקורת הנאו־קאנטיאנית על השיטה המרקסיסטית והציעו רוויזיה משלהם. ואולם, במקום הקטגוריות של תבונה, אמנה חברתית וזכויות טבעיות, שבהן השתמשו האינטלקטואלים הנאו־קאנטיאנים, הם פנו למושגים כגון דחף, אינסטינקט ולא־מודע.
שנותיו המעצבות של ז'בוטינסקי כצעיר עברו עליו באחד ממוקדי הפולמוס המתמשך, בעת לימודיו באוניברסיטת רומא בשנים 1898–1901. כפי שאני טוענת במאמר, השקפותיו המוקדמות של ז'בוטינסקי הושפעו מקרוצ'ה ומסורל, וחוגיהם היו אחראים, במידה מסוימת, לדבקותו בהשקפה לאומנית. כדי לאפיין את התגבשות חשיבתו הפוליטית והאסתטית של ז'בוטינסקי, אני מתמקדת בניתוח הסביבה הפוליטית והאידאולוגית בשנותיו המעצבות כסטודנט, כעיתונאי וכסופר מתחיל — סביבה שהייתה המקור להנחות היסוד שלו בסוגיות חברתיות.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2012 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
