'אפיסטמולוגיה ציונית': פוליטיקת המספרים של דוד בן־גוריון

מחברים

  • ארי בראל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

דוד בן־גוריון, אפיסטמולוגיה ציונית, גיבוש מדיניות, לגיטימציה, ‘שיח העובדות’

תקציר

מאמר זה עוסק בראש ממשלתה הראשון של ישראל, דוד בן־גוריון, ובסגנונות החשיבה האפיסטמיים והפוליטיים שלו. באמצעות ניתוח יומנו הידוע ופעילותו הסטטיסטית הענפה כמזכיר ההסתדרות, אני מראה כי לצד סגנונו הפוליטי האוטופי־מהפכני, החותר לשינוי מן היסוד, אפשר לזהות גישה אמפירית. גישה זו מייחסת חשיבות רבה לנתונים ולמידע, ובייחוד למידע מספרי, בתהליך גיבוש המדיניות. לנתונים ולמידע היה תפקיד כפול בעיני בן־גוריון: מצד אחד, הוא ראה בהם משאב חשוב ואף מכריע להבנת המציאות ולהערכתה, ובעקבות זאת גם בסיס לשינויה; מצד אחר, המנהיג הציוני השתמש בהם כטכנולוגיה של אמון, כלומר כאמצעי שכנוע וככלי לביסוס לגיטימציה.

המקרה של בן־גוריון הוא דוגמה מעניינת לתפקיד שמילאו החשיבה הכמותית ו‘שיח העובדות’ בתרבות ובפוליטיקה הציוניות. עוד אני טוען כי המקרה של בן־גוריון הוא חלק מדפוס תרבותי רחב יותר. בעקבות זאת אני טוען כי יש לראות בציונות לא רק סוג חדש של פוליטיקה יהודית או סוג חדש של מדיניות חברתית יהודית, אלא גם סוג חדש של אפיסטמולוגיה יהודית.

פורסם

01.12.2012

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

’אפיסטמולוגיה ציונית’: פוליטיקת המספרים של דוד בן־גוריון. (2012). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 22, 91-121. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/349