עלייתו ושקיעתו של המשורר הלאומי
מילות מפתח:
חיים נחמן ביאליק, משורר לאומי, שירה עברית, תרבות עברית, קנוניזציהתקציר
המאמר עוסק בשתי שאלות עיקריות: מדוע הוכר חיים נחמן ביאליק פה אחד כמשורר הלאומי העברי בתוך זמן כה קצר מפרסום שיריו הראשונים, ומדוע סירבה התרבות העברית להעניק את התואר למועמדים אחרים בדורות הבאים?
המאמר מזהה שבעה שלבים בקנוניזציה הלאומית של ביאליק ודן ביחסי הגומלין המורכבים בין כמה גורמים: צורכי הקהל בתקופה הדרמטית של בניין האומה בטרם הקמת המדינה; כישרונו הייחודי של ביאליק, שהופיע במקום הנכון ובזמן הנכון; התפתחויות בכתיבתו שהקנו לו מעמד של נביא; מעורבותו בענייני ציבור, שהרחיבה את סמכותו הרוחנית הרחק מעבר לתחום הספרות; תהליך המיתיזציה שהתעצם לאחר מותו; וכיוצא באלה.
עוצמתו של מיתוס ביאליק הייתה כה רבה עד שלא הותירה מקום לתחרות. נראה שהקהילה הלאומית המתהווה לא נזקקה ליותר ממשורר לאומי אחד ואף לא יכלה לשאת זאת, שכן הוא שימש מוקד סמלי לדימויה העצמי, לאמונותיה, למאוויה ולזיקותיה אל העבר. עם זאת, חלקו האחרון של המאמר מציע מועמד חלופי לתואר “המשורר הלאומי העברי”.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
