התרעה מחקרית, התרעת סוכנים והתרעה מכשירית: השתנות תפיסת ההתרעה בשנות החמישים
מילות מפתח:
'התרעה מוקדמת', מכת מנע, ישראל בראשיתה, מבצע קדש (מבצע סיני), המודיעין הישראליתקציר
תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל רואה בהתרעה המוקדמת נכס אסטרטגי המעניק לצבא את האפשרות לפעול במכת מנע באמצעות צבא חובה קטן ומערך מילואים גדול יחסית. המאמר דן בתפקידה של ההתרעה המוקדמת בעשוריה הראשונים של ישראל, על בסיס תיעוד שנחשף לאחרונה מחיסיון. לאחר ביסוס מסגרת תיאורטית של שלוש סביבות התרעה מוקדמת (אסטרטגית, אופרטיבית ותקטית), אנו טוענים כי עד מבצע סיני ב-1956, ההתרעה האסטרטגית הייתה התפיסה המרכזית בתכנון האסטרטגי והאופרטיבי של צה"ל. הערכת המודיעין כי מתקפה ערבית נוספת (בעקבות הפלישה הערבית ב-1948) אינה צפויה, לצד ההכרה במגבלותיה של ההתרעה האופרטיבית, הובילו את ישראל לבסס את המענה הצבאי שלה על התרעה אסטרטגית ותקטית.
רק לאחר מבצע סיני, בעקבות השינויים הגיאופוליטיים שחלו לאחריו וההתפתחויות באיסוף המודיעין בצה"ל, תפסה ההתרעה האופרטיבית את הבכורה. עם זאת, בעוד שתפיסת ההתרעה האופרטיבית הפכה לרכיב מבוסס בתכנון האסטרטגי והאופרטיבי, היא נדחקה בהדרגה לתחום איסוף המודיעין בלבד.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
