לימודים כלליים במוסדות 'עץ חיים' של תלמידי הגר״א בירושלים, 1946-1855

מחברים

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-42A190

מילות מפתח:

הגאון מווילנה, הגר, חברה לומדת, יישוב ישן, לימודי חול, לימודי ליבה, לימודים כלליים, עץ חיים, פרושים

תקציר

במאמר זה אני בודק את מגמות החינוך של מוסדות עץ חיים ואת תכניות הלימודים הכלליים נוסף על לימודי תלמוד והלכה, משנת הקמת המוסדות ב־ 1855 עד שנת 1946 .

מן המחקר עולה כי בתקופה הנדונה שאפו מוסדות עץ חיים לתת חינוך טוב ושוויוני לילדי הקהילה האשכנזית בירושלים ומחוצה לה ונכונו לקלוט תלמידים מכל השכבות החברתיות־כלכליות. נוסף על לימודי תורה שבעל פה, למדו התלמידים תנ”ך, דקדוק, לשון עברית, מלאכת הכתיבה, הכתבה וחשבון, כדי להקנות להם כלים שיאפשרו להם להתפרנס בכבוד. בזכות עלייתם של עולים מליטא בעלי השכלה תורנית רחבה וגם בעלי השכלה כללית הצליחו מוסדות עץ חיים להעסיק מורים מקצועיים במקצועות כגון חשבון ולשון עברית. רוב בוגרי עץ חיים יצאו לחיי המעשה בתור סוחרים ופקידים, מקצתם הוסיפו להשתלם בלימודי חול ועבדו במקצועות חופשיים, ואחוז קטן בלבד נשאר ללמוד תורה לשמה.

אם כן, דומה כי אי אפשר לייחס לכל מוסדות החינוך האשכנזי של היישוב הישן התנגדות להוראת מקצועות כלליים וללימודי שפות זרות. מנהיגי עדת הפרושים הליטאית שאפו ליצור חברה כללית של אנשים יראי שמים שמתפרנסים בעצמם. רק מיעוט שמוכן להימסר ללימוד תורה המשיך ללמוד בישיבה הגבוהה והתפרנס מכלכלת התמיכה, ששאפה להחזיק לומדי תורה מכספי החלוקה או מקורות כלכליים דומים.

Downloads

פורסם

01.07.2025

גיליון

מדור

מאמרים

Categories

כיצד לצטט

לימודים כלליים במוסדות ’עץ חיים’ של תלמידי הגר״א בירושלים, 1946-1855. (2025). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 42, 283-311. https://doi.org/10.51854/bguy-42A190