מי מפחד מעם יהודי?

תקציר

ספרו של שלמה זנד, 'מתי ואיך הומצא העם היהודי?', זכה הן לשימוש פוליטי והן לניצול פוליטי לרעה. השאלה היא: האם הוא מציע גילויים חדשים המבוססים על מקורות ראשוניים שטרם נחקרו, או שמטרתו לשלול מן העם היהודי את הזכות למדינה ריבונית? הפופולריות חסרת התקדים של הספר עשויה לנבוע מקיומו של קהל מוכן מראש, המאמין כי הנרטיב המקובל של ההיסטוריה היהודית הוא אכן הבניה מומצאת. לפיכך, יש מקום לבחון לעומק את הכשרתו של המחבר ואת שיטות המחקר ההיסטורי שלו.

המאמר בוחן בקפידה את שלוש הנחות היסוד של ״תאוריית המוצא״ של זנד: 1) היהודים אינם ״עם״; 2) אין להם רציפות אתנית לאורך תולדותיהם; 3) משום כך, ספק אם הם עומדים באמות המידה להגדרתם כ״אומה״. התזה שלו מצטמצמת אפוא לטענה כי היהודים שלאחר תקופת בית שני לא היו אלא ערב רב של ״מתייהדים״, ללא מכנה משותף אתני וללא רציפות תרבותית עם יהודי תקופת בית ראשון.

ביסודו, אפשר לומר כי 'מתי ואיך הומצא העם היהודי?' מציע מיתוס נגדי רדיקלי בדבר מוצאו של העם היהודי, המבוסס על קריאה בררנית בפרקים נבחרים בהיסטוריה היהודית ונשען אך ורק על מקורות משניים. לאור זאת, קשה לראות בו את המילה האחרונה, בעניינים פוליטיים או מחקריים כאחד.