האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום
מילות מפתח:
אסון המסוקים, הנצחת חללים בישראל, תרבות הזיכרון בישראל, זיכרון ציבורי, אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקיםתקציר
ב־4 בפברואר 1997 התנגשו באוויר שני מסוקים צבאיים שהובילו 73 חיילים ישראלים ללבנון, וכל הנמצאים בהם נהרגו. הייתה זו התאונה החמורה ביותר בתולדות ישראל. מאמר זה דן בפרקטיקות ההנצחה השונות ששימשו להענקת הקשר היסטורי בעל משמעות לאירוע, החל בהנצחות פרטיות וכלה באנדרטה רחבת הממדים שהוקמה במקום שבו התרסק אחד המסוקים.
הנצחת החיילים נבחנת בהקשר של השינויים בתרבות הזיכרון בישראל, ובייחוד תהליך ההפרטה והסוגיות הפוליטיות, הכלכליות והאתיות שהוא מציב בפני יזמי הזיכרון. אופיו של האסון, המצוי בתווך שבין תאונה לפעולה צבאית, השפיע אף הוא השפעה מהותית על מעמדו בזיכרון הציבורי. המחקר מבוסס על שיטות מחקר איכותניות (ניתוח מסמכים, תצפיות, ראיונות וכדומה), המשקפות את התקופה שממועד האירוע ועד להשלמת האנדרטה, ואת מקומו המשתנה של הזיכרון בחברה הישראלית בת זמננו.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2010 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
