הקיבוץ והמדינה

מחברים

מילות מפתח:

הקיבוץ, התנועה הקיבוצית, תנועת העבודה הארץ־ישראלית, 'המהפך' (עליית הליכוד לשלטון בבחירות 1977)

תקציר

מכל חידושיהן של הציונות ושל תנועת העבודה הארץ־ישראלית, הקיבוץ היה המקורי והייחודי ביותר בקנה מידה עולמי. הקיבוץ התבסס על האמונה ביכולתו של האדם לשנות את הטבע האנושי וליצור טיפוס אנושי אידיאלי.

הקמת מדינת ישראל הביאה לסיומה של תקופת ההתנדבות שאפיינה את אורח החיים הקיבוצי. המדינה נטלה לידיה את משימותיו החלוציות המסורתיות של הקיבוץ. הקיבוץ הדגיש מעתה את המרכיב הסוציאליסטי, אך כגורם מניע לא הצליח מרכיב זה לעורר התלהבות.

הקיבוץ שגשג בשנים שבהן חפפו האינטרסים הפרטיים והכלליים. אולם לקראת סוף שנות השישים השתנו עוצמת החיים ורוח התקופה. הקיבוץ לא היה יכול לצאת נגד החברה הישראלית, שהייתה עתה נטועה בחומרנות וחתרה להצלחה כלכלית. במהפך הפוליטי של 1977 ערערה הדה־לגיטימציה של התנועה הקיבוצית מצד מנחם בגין את ביטחונם של חברי הקיבוץ בדרכם. התרופפות המתח בעשייה הלאומית־חלוצית, הירידה המתמשכת והבלתי נמנעת בגודלה של התנועה הקיבוצית, אי־יכולתה לצרף חברים חדשים, ולבסוף השינויים באקלים הציבורי והחברתי — כל אלה נבעו מתהליכים שלא היו בשליטתה.

פורסם

01.07.2010

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

הקיבוץ והמדינה. (2010). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 20, 193-207. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/401