פולני ויהודי: מאוריצי גוטליב בין שני עולמות

תקציר

הביוגרפיה שכתב עזרא מנדלסון על האמן היהודי מאוריצי גוטליב (1856–1879) היא אחת מכמה יצירות שנכתבו בשפות רבות על נושא זה. עצם העובדה שספרים רבים כל כך פורסמו על אמן שחייו היו כה קצרים היא תופעה מעניינת בפני עצמה. מנדלסון מציג את האמן כדמות מופת בהיסטוריה היהודית, על רקע סביבתה הגאו־תרבותית המרתקת של גליציה, שבה גדל גוטליב. באותה עת הייתה בגליציה אוכלוסייה מעורבת של פולנים, אוקראינים ויהודים, וההבדלים האתניים ביניהם היטשטשו לעיתים קרובות. מנדלסון טוען כי אמנותו של גוטליב נטועה במסורת המזרח־אירופית של הציור ההיסטורי והאוריינטליזם. המחבר טוען בצדק כי עצם היותו של אדם יהודי מלידה, או ציור דמויות יהודיות או טקסים דתיים, אינם בגדר הגדרה מספקת לאמנות יהודית. גוטליב חזה את השתלבות היהודים בפולין, ומכיוון שראה בעצמו יהודי ופולני כאחד, הדבר מקנה לו, לדברי מנדלסון, מעמד של אמן יהודי אוניברסלי. לפיכך, ציוריו של גוטליב משקפים שאלות של זהות, כפי שממחיש ציורו המפורסם ‘יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים’, המתאר את אופייה הכפול של היהדות: דת ואורח חיים, הלכה מסורתית והשקפת עולם אוניברסלית. באופן מפתיע, המחבר מקדיש תשומת לב מועטה למעמדו של גוטליב כצייר פולני מרכזי, מעמד המציע פרשנויות אחרות לאותן יצירות. הדגש שהספר שם על שאיפותיו של גוטליב להיות יהודי ופולני כאחד ולהשתייך לשתי התרבויות בו בזמן מהדהד סוגיות עכשוויות של זהות באמנות, ובייחוד ריבוי זהויות והיברידיות תרבותית כיסודות לגיטימיים של אמנות גבוהה.