מצדה או מודיעין: מנחם בגין ויחסו למרד גטו ורשה

מחברים

  • אמיר פלג אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

מילות מפתח:

מנחם בגין, מרד גטו ורשה, אצ, נפילת מצדה, מרד החשמונאים, בית"ר

תקציר

אני טוען כי תפיסתו של מנחם בגין את מרד גטו ורשה הונעה מבחינה אידאולוגית משלילה חריפה של הקיום היהודי בגולה ומהאמונה כי המאבק שניהל הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) למען עצמאות ישראל לפני הקמת המדינה היה ראשיתה של היסטוריה יהודית חדשה. היסטוריה ‘חדשה’ זו מיזגה את הדם היהודי ואת המולדת ההיסטורית לישות מאוחדת ובלתי מנוצחת, שגילמה את תחיית העצמאות היהודית (שבאה לקיצה במאה הראשונה לפנה"ס, עם אחרוני השליטים החשמונאים). בגין השווה את מרד גטו ורשה לנפילת מצדה (73 לספירה), וטען כי ההגנה על מצדה הייתה בלתי מוסרית משום שהסתיימה בהתאבדות. מנגד, מודיעין (העיר שבה פרץ מרד החשמונאים במאה השנייה לפנה"ס), שאותה הקביל בגין לפעילותו המהפכנית של אצ"ל, הייתה ראשיתו של המאבק הבלתי מתפשר להשבת החירות הלאומית. כאשר תפס בגין את מרד גטו ורשה כאירוע סמלי שביטא את חוסר המשמעות של החיים בגולה וכאירוע שהסתיים בהתאבדות המונית של המגינים היהודים, הוא הסיק כי המרד בפולין צריך להישאר מחוץ לנרטיב השחרור של ישראל. אני טוען כי מרגע שהחליט בגין להוציא את מרד גטו ורשה מן הנרטיב של מפלגתו (חרות), נידון ארגון בית"ר שלחם במרד לשכחה היסטורית.

פורסם

01.07.2009

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

מצדה או מודיעין: מנחם בגין ויחסו למרד גטו ורשה. (2009). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 19, 283-305. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/428