על אדמה ועל ארץ־ישראל במשנת לוינס: שאלות כלפי הציונות

מחברים

מילות מפתח:

עמנואל לוינס, אתיקה, מטאפיזיקה, ציונות, אתיקה יהודית, ארץ ישראל

תקציר

הפילוסופיה של עמנואל לוינס (1906–1996), כשיטה דאונטולוגית המבקשת להעניק קדימות לאתיקה על פני המטאפיזיקה, מאפשרת לשוב ולבחון מבחינה פילוסופית כמה מעקרונות היסוד של התודעה הציונית בארץ ישראל. דרך מחשבתו מבקשת להביא אל הדיון הפילוסופי המערבי את החוכמה היהודית התלמודית, את עקרונותיה האתיים ואת יחסה וגישתה אל האחר.

לוינס בוחן מחדש מושגי יסוד בעלי משמעות בהקשר הציוני, כגון ארץ, היסטוריה, קדושה ומולדת. חלק מדיונו בציונות מתנהל באמצעות בחינה מחודשת של מושגים דתיים, כגון 'ארץ הקודש', 'קברי אבות' ו'ארץ אבותינו', ואילו חלק אחר מתנהל בתוך השיח הפילוסופי האירופי, בתגובה לפילוסופיה של מרטין היידגר.

מאמר זה מבקש לשרטט את טיעוניו של לוינס ולבחון את האופן הפילוסופי שבו הוא בוחר להשתמש במושגים ובטיעונים תלמודיים ויהודיים. השאלות והנושאים שייבחנו הם: ארץ ישראל כמולדתו של העם היהודי, קדושתה וייחודה של ארץ ישראל, האוטופיה כשאלה, ארץ ישראל כמולדת אבות, השאלה האתית של רעיון הכיבוש והתפיסה המטאפיזית של ארץ ישראל כמרכז העולם. נציג את השאלה: האם מכלול הנושאים הללו מתגבש לכדי עמדה לכידה המעידה על יחסו של לוינס לרעיון הציוני?

פורסם

01.07.2007

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

על אדמה ועל ארץ־ישראל במשנת לוינס: שאלות כלפי הציונות. (2007). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 17, 123-153. https://iyunim.bgu.ac.il/index.php/iyunim/article/view/469