הגלות המשולשת: דימויה של ניצולת השואה בקולנוע העלילתי הישראלי
מילות מפתח:
קולנוע ציוני, קולנוע ישראלי, ניצולות השואה, היהודי החדש, היהודי הגלותי, ייצוג נשים, גבריות ציונית, שלילת הגלות, היישוב, עקורים יהודיםתקציר
למנהיגים הציונים היו תפיסות שונות של ״היהודי החדש״, שנעו משילוב בין המנטליות הגלותית לתרבות העברית ועד לשלילה מוחלטת של השורשים האירופיים. הקולנוע הציוני, שהתפתח לצד היישוב ובמובן מסוים שימש שליח ההסברה שלו, פישט את השיח הציוני על ״היהודי החדש״ לעומת ״היהודי הגלותי״. בעשורים הראשונים של המאה העשרים הוצב הדגם הקולנועי של ״היהודי החדש״ הגברי כניגוד ל״יהודי הגלותי״, שהוצג כנשי, סביל ומנוכר לאדמה.
הקולנוע המקומי החל לעסוק בנושא ניצולי השואה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה. סרטיו בשפה האנגלית ניסו ליצור קשר ישיר בין בעיית העקורים היהודים באירופה לבין הפתרון הציוני: פתיחת שערי ארץ ישראל לזרם הפליטים והקמת המדינה היהודית. מפיקי הסרטים הבינו את החשיבות שבהצגת ניצולי השואה שהגיעו לארץ ישראל כפליטים שבורים בגופם וברוחם. הניצולים בסרטים אלה מצליחים לשקם את חייהם רק בארץ ישראל, בזכות טוב ליבם של תושביה. הקולנוע הציג את המפגש המורכב בין היישוב לניצולים על פי התבנית הדיכוטומית הראשונית של ״הם״ ו״אנחנו״, ״גלות״ לעומת ״היישוב העברי״. השואה מופיעה כשיאה של חרפת הגלות.
המאמר מתחקה אחר דימויה השלילי המשולש של ניצולת השואה, כפי שהוא מופיע בקולנוע היישובי והישראלי משנות הארבעים ועד ימינו. הוא מתאר את דימויה של הניצולה לאחר המלחמה ואת מקומו בתרבות הציונית הגברית של אותה תקופה. בהמשך הוא בוחן, בסדר כרונולוגי, אם חלו בדמות הנשית שינויים במקביל לאירועים ולתהליכים ששינו את האתוס הציוני הגברי ואת תפיסת הגלות והשואה. הסרטים הנדונים הם: בית אבי (הרברט קליין, 1947), קריה נאמנה (יוסף לייטס, 1952), הוא הלך בשדות (יוסף מילוא, 1967), רובה חוליות (אילן מושנזון, 1979), הקיץ של אביה (אלי כהן, 1988), ארץ חדשה (אורנה בן־דור, 1995), קדמה (עמוס גיתאי, 2002).
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2011 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.

