רבני ירושלים וקנאיה בפולמוס השמיטה בתרמ"ט
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-41A176מילות מפתח:
חיבת ציון, רבני ירושלים,, שמיטה, תרמ"טתקציר
לקראת שנת תרמ"ט (1889-1888) התנהל פולמוס עז בשאלת השמירה על השמיטה במושבות החקלאיות החדשות בארץ ישראל. כדי שלא להשבית את העבודה במושבות, שמצבן הכלכלי לא היה מזהיר באותה עת, גיבשו רבני רוסיה היתר הלכתי לעבודה בשמיטה על בסיס מכירת הקרקע לנוכרי וקרוי היתר המכירה. את ההיתר אימצו תנועת חיבת ציון והברון רוטשילד, והם הורו למתיישבים לפעול לפיו, ואולם רבני ירושלים התנגדו להיתר, וכמה מושבות ביקשו לציית להוראותיהם ולשבות מעבודה בשמיטה.
חוקרים לא מעטים עסקו בפולמוס השמיטה, ורובם ראו בו ביטוי למתח ששרר בין האידאל הלאומי לאידאל הדתי בחיבת ציון. ההיסטוריונים התמקדו בעיקר בבחינת עמדותיהם של חובבי ציון בסוגיה ובהשפעת הפולמוס על היחסים בין האגף המשכילי לאגף המסורתי בתנועה. לעומת זאת, עמדותיהם של המתנגדים להיתר בארץ ישראל לא נחקרו לעומק, וההיסטוריונים הסתפקו בקביעתם של בני התקופה כי רבני ירושלים התנגדו להיתר בגלל עוינותם כלפי המושבות.
בחינה מדוקדקת של האירועים מעלה כי מקצת רבני ירושלים בלבד התנגדו להיתר; כי את ההתנגדות הפומבית להיתר הובילו קנאי ירושלים עם כמה מאנשי המושבות; וכן כי עמדתם של רבני ירושלים כלפי המושבות החדשות הייתה שונה ומורכבת יותר מזו שייחסו להם בני התקופה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2024 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
