קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות: ההיבט האנושי

מחברים

  • עמית חכם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב image/svg+xml מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-39A152

מילות מפתח:

דרום השפלה, חטיבת גבעתי, מלחמת העצמאות, ניצנים, העובד הציוני, צבא מצרים

תקציר

במחקר זה אני בוחן היבטים חדשים שנוגעים לעמידתו של קיבוץ ניצנים בזמן מלחמת העצמאות. על בסיס גישה מיקרו־היסטורית של חקירה ‘מלמטה׳ ו׳מבפנים׳, הדגש בעבודה זו מושם בעיקר על הארת המציאות היום־יומית ששררה בקיבוץ, שהיו בה עשייה וחרדות, רגשות של קיפוח ושל גאווה, מרירות והתעלות; אלה נשזרו באלה ושיקפו תגובות טבעיות של בני אדם, שהיו לעתִים אף נוגעות ללב.

רוב המסמכים שנשמרו מאותה תקופה, ובהם מכתבים רשמיים, יומנים, מברקים וזיכרונות אישיים, נמצאים בארכיון משואה, בארכיון צה"ל ובארכיון הקיבוץ המקומי, ועליהם התבססתי במחקרי. חומר ארכיוני זה וכן טיב הקשרים שהתקיימו בין חברי המשק ובין עצמם זורעים אור על היחסים שנרקמו בין תושבי הקיבוץ ללוחמי התגבורת, החטיבה האזורית (גבעתי) והממסד הפוליטי־ביטחוני. היחסים הללו השפיעו מאוד על הלך רוחם של תושבי ניצנים בזמן המצור, ובמידה רבה הם קבעו את תוצאות המערכה על הנקודה.

במשך השנים התקיימו דיונים רבים ונוקבים על פרשת ניצנים בתש"ח. בהתנצחות זו, בנוגע לסיבות למפלה בניצנים ולאחריות לנושא, נפקד עד כה תיאור חיי היום־יום של 'האנשים הפשוטים' בתוך הקיבוץ. במאמר זה אני מנסה לתקן זאת. לפי ממצאי העבודה, גם לחיי השגרה (במשטר החירום בקיבוץ) היה משקל רב, וזה השפיע על כושר העמידה של הלוחמים במשק. כך מתוארים זה לצד זה גילויי מנהיגות וסולידריות לצד עברות משמעת ורפיון הרוח. קוטביות זו הייתה לבסוף בעוכריו של קיבוץ ניצנים, והוא נפל ב־ 7 ביוני 1948 .

פורסם

01.12.2023

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות: ההיבט האנושי. (2023). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 39, 37-61. https://doi.org/10.51854/bguy-39A152