ההבניה הקהילתית של קריית הבבא סאלי בנתיבות

מחברים

  • יצחק דהן Kinneret College מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-39A156

מילות מפתח:

גישה הומניסטית, הבניה מרחבית, החברה הישראלית, מורשת, מעמד בינוני־מזרחי, עיירות פיתוח, פולחן קדושים, קהילה

תקציר

חוקרים שעסקו בתופעת התרחבות פולחן הקדושים העממי בישראל בשלהי המאה ה־ 20 וראשית המאה ה־ 21 הצביעו על כמה גורמים העומדים מאחורי התופעה: המסורת האתנית הייחודית של עדת המאמינים, זרמים היסטוריים־פוליטיים תת־קרקעיים ומאבקי מעמד־שליטה־הגמוניה ברמה הלאומית. במחקר זה אני מתמקד באתר מובחן ופופולרי — קריית הבבא סאלי שבנתיבות, ומסיט את הזרקור לעבר גורמי השפעה נוספים: (א) התרבות הפוליטית העירונית; (ב) התפתחות ספונטנית, 'מלמטה', של קהילות מורשת; (ג) יוזמות של בכירי ציבור בממשל ובעולם העסקים.

נמצא כי כל השחקנים בחטיבות האמורות (שמרביתם נולדו וגדלו באזור מובחן במרוקו) חולקים תאים מרחביים נפרדים, ועדיין הכול פועלים מתוך סינרגייה (אִגבּוּר) וסובבים סביב מעגל משותף — מורשת משפחת אבוחצירא. להבדיל מהקו המרכזי שליווה בעבר מחקרים בנושא — זיהוי פולחן הקדושים עם מאמינים מדַלַת העם — במקרה שלפנינו מדובר בשחקנים המגיעים מהצמרת הפוליטית, האזרחית והעסקית, ברמה הלאומית או המקומית. זאת ועוד, שלא כמו הסברים מסורתיים שרואים ביחסי הכוח, במעמד, באתניות ובשוליות הגאוגרפית והפוליטית הסיבות העיקריות לתופעה, אחשוף (דרך עיון ביוגרפי־פרשני) מקור השפעה אחר, 'אנושי' יותר: ערכים, זיכרון קולקטיבי, זהות, רגשות, חוויות ילדות, רפלקסיביות, מסורת, משפחה. הגורם האנושי הצית בעֵרה פנימית והביא להתגייסות שבמידה רבה היא וולונטרית־אותנטית למען חידוש וקימום המורשת.

פורסם

01.12.2023

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

ההבניה הקהילתית של קריית הבבא סאלי בנתיבות. (2023). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 39, 144-172. https://doi.org/10.51854/bguy-39A156