פצצות בבגדאד, 1951-1950 היסטוריה ושיח ישראלי

תקציר

ההגירה הגדולה של יהודים מארצות האסלאם, ובייחוד עלייתם של רוב היהודים לישראל, הוליכה לכינון נרטיבים והסברים שונים אשר שירתו אינטרסים של גורמים שונים שהיו מעורבים בה. התנגשות הנרטיבים בולטת בעיקר במקרה של יהודי עיראק שעלו לישראל בתוך פרק זמן קצר. מול הנרטיב הציוני-הישראלי אשר הסביר את העלייה כשילוב של כמיהה דתית-לאומית ורדיפות, הציבו יהודי עיראק נרטיב נגדי הטוען שמדינת ישראל, באמצעות פעולות טרור, פאניקה ותעמולה, דחפה או אפילו אילצה אותם להגר אליה. לוויכוח על הנרטיבים נגרר גם סיפורם של שני יהודים עיראקים, יוסף בצרי ושלום צאלח, שהוצאו להורג בעיראק לאחר שהואשמו בהטלת פצצות באותה תקופה. במאמר זה תיבָּחן תופעת הנרטיבים הללו דרך סיפורם של השניים, בניסיון לעמת בין הממצאים העולים מן המחקר ההיסטורי ובין הנרטיבים הקיימים ובכך לזרוע אור על מקומם של אירועים היסטוריים במאבקים פוליטיים ואידאולוגיים בהווה.