מוסדות לילדים עזובים ועיצוב זהותם האישית, החברתית והלאומית של החוסים בהם, 1948-1934

מחברים

  • לילך רוזנברג־פרידמן Bar-Ilan University image/svg+xml מחבר/ת
  • תהלה הרץ Herzog Academic College מחבר/ת

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-40A169

מילות מפתח:

הוועד הלאומי, חברה לאומית, ילדים עזובים, מוסדות סגורים, משפחה ביישוב, רווחה, עיצוב זהות, תל אביב

תקציר

בתקופת המנדט אלפי ילדים עזובים הסתובבו בחוצות הערים בלא השגחה. לתופעת 'העזובה' הזאת יוחסו מקצת הילדים הללו נקלטו במוסדות סגורים, ארציים ועירוניים, שראו את עצמם כתחליף למשפחות והיו אמורים לספק לילדים מסגרת לתמיכה פיזית ורגשית. המאמר מציג את המוסדות לילדים עזובים שהקימו עיריית תל אביב והוועד הלאומי, מתאר את הגישות הטיפוליות והחינוכיות שהונהגו בהם ובוחן את תפקידם בתהליך הגיבוש של זהותם החברתית והלאומית של החניכים.

המוסדות נבדלו אלה מאלה בתפקודם היום־יומי, אך לכולם הייתה משותפת השאיפה לעצב את זהותם החברתית והלאומית של הילדים כדי לאפשר את השתלבותם בחברה. בתחום החברתי בלטה שאיפת המוסדות להימנע מתיוג של הילדים כעזובים או כעבריינים, ולכוונם לחיים נורמטיביים, אולם עצם הימצאות הילדים במוסד ייעודי תייג אותם מראש והשפיע על תפיסתם העצמית. בכל המוסדות הייתה ההכשרה המקצועית אפיק מרכזי לעיצוב הזהות. במוסדות העירוניים הודגש ההיבט היצרני, ובמוסדות הכפריים הודגש ההיבט החקלאי, שהיה דגל העשייה הלאומית. הדגש הלאומי בעיצוב זהותם של הילדים היה לחלקם מקפצה להשתלבות חברתית, אולם אחרים חשו עזובים עוד יותר במוסדות שהושתתו על אדנים ערכיים רחוקים מעולמם האישי. 

בתובנות העולות מן המאמר בולטת החיוניות שבשילוב מטרה ערכית בתהליך של עיצוב הזהות. לילד שניצב מול מטרה ערכית — לאומית, חברתית או אישית, ייחודית או אוניברסלית — יש אופק לחתור אליו, והנעה פנימית לצמיחה והתפתחות גם מתוך משבר.

פורסם

01.07.2024

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

מוסדות לילדים עזובים ועיצוב זהותם האישית, החברתית והלאומית של החוסים בהם, 1948-1934. (2024). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 40, 244-270. https://doi.org/10.51854/bguy-40A169