הפעילות הסוציאלית בקהילה היהודית בירושלים בתקופת המנדט

תקציר

במאמר זה אני מנתח את הגורמים שעיצבו את הפעילות הסוציאלית בוועד הקהילה העברית בירושלים בתקופת שלטון המנדט בארץ. ראשית, אני סוקר את היחס לפעילות הסוציאלית מצד ועד העיר — הגוף שקדם לוועד הקהילה — בשנות העשרים. שנית, אני בוחן את פעילותה והתארגנותה של הלשכה הסוציאלית שעל יד ועד הקהילה בראשית שנות השלושים. שלישית, אני מנתח את השפעתם של אירועים פוליטיים ביישוב היהודי מאמצע שנות השלושים ועד שלהי שלטון המנדט על התגבשות הפעילות הסוציאלית בשתי רמות: ברמה העירונית — מתוך מתן דגש על השפעתם של גורמים ומאפיינים הנגזרים מייחודה של ירושלים, לדוגמה: השפעת מעמדו הפוליטי של ועד העדה הספרדית על הפעילות הקהילתית־סוציאלית, וברמה הארצית — של המסגרת היישובית: השפעת העלייה החמישית והשפעתן של מגביות היישוב על היקף פעילות הלשכה הסוציאלית בשנות הארבעים. על יסוד ניתוח השפעת כל אחד מן הגורמים הנזכרים, אני מבקש להציע כי אופייה והיקפה של הפעילות הסוציאלית בירושלים הם תולדת השילוב בין שלושה מוקדי השפעה מרכזיים: מוקד יישובי — יוזמות מטעם המוסדות הלאומיים; מוקד קהילתי — פעילות הנובעת ממעמד ועד הקהילה ודפוסי חשיבה קהילתיים; ומוקד מקומי — נורמות ודפוסי חשיבה שרווחו בירושלים בתקופה שלפני הכיבוש הבריטי. אם כן, במאמר זה אבקש להראות כי המסגרת היישובית היא אחד המוקדים שעיצבו את הפעילות הסוציאלית בירושלים.