ההסתדרות, הממשלה והמיעוט הערבי בישראל בשנות הממשל הצבאי
DOI:
https://doi.org/10.51854/bguy-38A143מילות מפתח:
ההסתדרות, יחסי עבודה, המיעוט הערבי־פלסטיני, מפא״י, קורפורטיזםתקציר
לאחר הקמת מדינת ישראל התייצבה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (להלן: ההסתדרות) כמוסד הלא צבאי המרכזי, ובמקרים רבים היחיד, שפעל בקרב אזרחי המדינה הערבים־פלסטינים אשר נשארו בתוך גבולותיה. ההסתדרות הייתה במובנים רבים חזקה ומאורגנת מהמדינה הצעירה ופעלה במגוון רחב של תחומים ביישובים ערביים. באותן שנים פעלה מערכת יחסי העבודה בישראל כמערכת קורפורטיסטית, המתאפיינת בהסדרת שוק העבודה על בסיס משא ומתן בין השחקנים המרכזיים במערכת יחסי העבודה. הבסיס ליחסי הכוחות בגישה זו הוא יצירת איזון, כדי שלא תהיה לשום גורם יכולת לכפות את רצונו על האחרים, המביא לדינמיקה של התפשרות אגב הכרה בניגוד העניינים הקיים בין הצדדים.
רוב המחקר הקיים העוסק במערכת היחסים בין ערבים־פלסטינים להסתדרות רואה בהסתדרות בשנים 1966-1948 זרוע של המדינה, שמטרות פעולתה בקרב הערבים היו דיכויָם ונישולם. במאמר זה אציע ראייה מורכבת יותר של ההיסטוריה של היחסים בין ההסתדרות ובין הממשלה בקשר לעיצוב המדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית־פלסטינית ואטען שיחסים אלה עוצבו מכוח מערכת יחסי עבודה שהתאפיינה בשיתוף פעולה ותיאום מצד אחד ובעימות וניגוד עניינים מצד אחר. מטרות פעילי ההסתדרות היהודים שפעלו בקרב האוכלוסייה הערבית־פלסטינית היו לחזק את המדינה ואת שליטתה של מפא״י, ואולם בפועל בתפקידיהם השונים הם היו קשובים לקולות של ערבים־פלסטינים, פעלו למענה על צורכיהם ולשילובם בהסתדרות.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2022 עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
אלא אם צוין אחרת במפורש, כל המאמרים המתפרסמים בכתב העת עיונים – כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל מופצים תחת רישיון Creative Commons ייחוס–שימוש לא מסחרי 4.0 בינלאומי (CC BY-NC 4.0).
בהתאם לתנאי הרישיון, מותר לקרוא, להוריד, להעתיק, להפיץ, לשכפל ולעבד את החומר המתפרסם בכתב העת למטרות שאינן מסחריות, ובלבד שיינתן ייחוס הולם למחבר(ים), לכתב העת ולמקור הפרסום, וכן יצוין בבירור אם נערכו שינויים בחומר.
זכויות היוצרים מוחזקות בידי כתב העת עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל.
חומרים של צדדים שלישיים הכלולים במאמר אינם כפופים לרישיון זה, אלא אם צוין במפורש אחרת. שימוש החורג מן המותר בדין מחייב קבלת רשות מבעלי הזכויות.
