אדמו"רים ברחובות תל אביב, 1965-1940

מחברים

DOI:

https://doi.org/10.51854/bguy-36A130

מילות מפתח:

חברה חרדית, חצרות, חסידיות, תל אביב

תקציר

מאז שלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה ה־ 20 נעשתה תל אביב מוקד קליטתן של עשרות חצרות חסידיות שנמצאו בייחוד בדרומה של העיר ובמרכזה, ויצרו תת־מרחב חסידי במרקם האוכלוסייה התל־אביבי. במאמר זה אתמקד בסיבות לבחירתם של אדמו"רים וחסידים להתגורר בעיר ואסרטט את דיוקנן של החצרות החסידיות בה. פיזורם של המרכזים החסידיים ברחבי העיר אִפשר להנכיח את ההוויה החסידית ברחובותיה, וחיי היום־יום זימנו מפגשים תדירים בין האוכלוסיות השונות. אלה יצרו נקודות השקה בין־מגזריות בתוך פסיפס קהילתי ייחודי, בעיקר סביב לוח השנה.

בראשית שנות השישים התרחבה הקהילה החרדית בבני ברק והתבססה בהדרגה, והוקמו בה מוסדות חינוך לציבור הליטאי והחסידי. בתוך כך החלה עזיבה של משפחות חרדיות וחסידיות מתל אביב לבני ברק. עזיבה זו הביאה בין השאר למעברן של כמה חצרות חסידיות אליה, וגם לירושלים, בשנות השישים והשבעים. אחתום את המאמר בדיון אשר לסיבות המגוונות שהביאו לעזיבתן של החצרות החסידיות את העיר, אגב התייחסות לתהליכים שפקדו את החברה החרדית בכלל ואת זו החסידית בה בפרט במחצית השנייה של המאה ה־ 20.

פורסם

01.12.2021

גיליון

מדור

מאמרים

כיצד לצטט

אדמו"רים ברחובות תל אביב, 1965-1940. (2021). עיונים: כתב עת רב־תחומי לחקר ישראל, 36, 227-254. https://doi.org/10.51854/bguy-36A130